ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה:
ויאמרו. מצאתי כתוב למפרש אחד לא נתפרש שמו ז"ל כאן אמר ג' תנאים ראוי שימצאו ביועץ כמו שהוא בספר הנהג' המלכים, הא' שיהיה חכם במה שייעץ. הב' שיהיה אוהב השואל העצה. הג' טוב המדות ואלו הג' הם הכרחיים אם הא' הוא הכרחי כי מי שלא ידע הדבר אשר ייעץ איך ייעץ. והכרח הב' שיהיה אוהב השואל העצה שאולי ידע העצה הנכונה ולא ייעצהו טוב כי הוא שונאו. והכרח הג' כי אפשר שיהיה חכם ויהיה אוהב לשואל העצה אבל לא יפול באמצעי ובעצה הראויה לרוע מדותיו, הנה הא' רמז באומרו שהיו נערי המלך ר"ל כי בדבר הזה יהיו חכמים כי בחירת האשה טובת מראה ראוי שישאל לבחורים שהם ידעו בזה יותר, הב' שאמר שהיו נערי המלך ר"ל שהיו נעריו המיוחדים לעבודתו העומדים. לפניו האמונים בחדרי משכבו שהם נבחרים לעולם. הג' שאמר משרתיו כי היו עושים עבודה גדולה ושרות וכל אוהבי המלך נקראים עבדי המלך כי באהבה הבלתי שוה לא נקראו ב' האוהבי' בשם א' ואוהבי המלך נקראים משרתים ונראה מזה שראוי שיהיו יועצים בזה הדבר למלך ע"כ, והה"ר יהודה ן' שוש"ן ז"ל פי' כי הנערים האלה הם משרתי גופו של מלך וז"ט נערי המלך משרתיו וכמו שפי' הרמב"ן בפי' התורה והם הרגישו ענינו כי חולה אהבה הוא והערימו והתחכמו אליו בטוב טעם ועצה להעתיקו מאהבתה בשתשוטט מחשבתו ברבוי גופות יפפיות, והטיב לראו' מי שפלפל במה שתמכו בתוך עצתם ונתון תמרוקיהן כי אם באנו לדבר בפרנסת הבנות הנה גם הנערות הראויות לכן אמר ומזונותיהן וספוקיהן איה הם. אלא שהתמרוקין מתייחדים בעצה כי הן באות מהודו ועד כוש ויהי בבואנה מעיר אל עיר וממדינה למדינה תחת זיון והדרן ובהירותן תעמוד בהרתן ותחת יופי דופי מהשמש בשזופן והחורב והקרח יקדיר מראיהן לכן כללו בעצתם שתבאן ליד הגא ושם יתמידו בתמרוקין הראויי' להן כפי מנהגן בארצן, וז"ט תמרוקיהן מכונה אליהן ולא אמר ונתון להם תמרוקין ושמם מורים על פעולתם כי הם מצחצחים וממרקים העור ומעדנים את הבשר ובזה תשובנה לקדמותן ע"כ, והה"ר אליעזר מגרמישה ז"ל כתב טובות מלא ו' בנוי בלובן באודם בקומה בדבור בנעימות ע"כ: