ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער המלך:
ובהקבץ בתולות שנית וגו'. המקרה הזה נתבלבלו בו המפרשי' וזה להיות' בורחים מדרכי רז"ל, וממה שאמרו בגמ' (מגילה פ"ק) איתא התם, ויעש המלך משתה גדול עבד משתיא ולא גליא ליה, והנחה למדינות עשה, דלי כרגא ולא גליא ליה, ויתן משאת כיד המלך שלח פרדשכי ולא גליא ליה ובהקבץ בתולות שנית אזל שקל עצה ממרדכי א"ל אין אשה מתקנאת אלא בירך חבירתה ואפי' הכי אין אסתר מגדת וגו' ופרש"י עבד משתיא חזר בכמה עניינים לפייסה שתגלה מולדתה ולא הועיל, מדסמיך ליה להאי קרא ובהקבץ בתולות שנית, אין אסתר מגדת, עבד משתיא עשה סעודה לכבודה מה שלא עשה לכל שאר הנשים דלי כרגא אמר בשביל אסתר אני מניח לכם כסף גלגלותיכם והיינו דכתיב והנחה למדינות עשה, שדר פרדשכי דורונות לשרים בשמה היינו דכתיב ויתן משאת כיד המלך ואם תאמ' היאך אתה יכול לומר שלא היה יודע אחשורוש מאי זו אומה היתה והלא כמה דלטורין היו בישראל שהיו אומרים שהיא ישראלית, אלא בשביל שהיתה נושאת חן בעיני כל רואיה והיו האומות מתגרות ואומרות זאת ממשפחתי וזאת אומר' כמו כן, לפיכך לא היה לו לעמוד על הבירור ע"כ, הנה הגידו לנו כי לא היה סבת המשתה משמחה וטוב לבב מאשר זבדו אלי"ם זבד טוב אבל שהיה משבר רוח שלא היה יכול לעמוד על מולדתה ועמה כי אחר שהיא אשה גדולה יעלת חן וטובת שכל. אם המצא תמצא היותה בת גדולים וממשפחה מיוחסת ישמח לבו ויגל כבודו, ולכן צדד על כל הצדדים לפייסה שתגלה מולדתה, וביאור הרב רש"י ז"ל מי הביאם לרבותנו הקדושים לומר הפך מהמובן מהכתובים והוא כי סבת המשתה היתה חתונתו ושמחת לבו והוא מדסמיך ליה ובהקבץ, וביאורו אצלי אשר למה עוד קבוץ שני אחרי אשר המליך את אסתר ושמח ושמח אחרים וכן דבר ומרדכי יושב הוי מעשה לסתור הקבוץ כי אחרי אשר האומן עלה לגדולה ועלה להיותו יושב בשער המלך מה ענין הקבוץ. גם דבר אין אסתר מגדת ללא צורך לכן אמרו כי מאהבתו אותה לא היה רוצה להכריחה ולא להעציב' בדבר כדי שתגלה לו בת מי היא אבל בדרך פיוס עשה כי בתחלה עשה משתה לכבודה. ודעתי קצרה עלי בדברי רש"י ז"ל שכתב עשה סעודה לכבודה מה שלא עשה כן לשאר הנשים ולמה יעשה והמשתה הנה הוא לכבוד המלכת המלכה והיאך יעשה משתה ועדיין לא הומלכה שום אחר' לכן אני אומר כי המשתה היה להורות לה כי הוא שמח בחלקו אשר נתן לו האלי"ם ובזה עשה מהערב והוא המשתה ומהמועיל דלי כרגא, ואחרי אשר לא יפול בזה מהטוב במה שהוא טוב חלק להם מכבודו בשנתן להם מתנות וביען כל מגמתו בכל זה לפייסה הוצרך לומר בכל דבר שהיה בשביל אסתר כי לא מלבו ומדרכו כי הנה הוא צר עין בממון וכמו שנראה מאחריתו וישם המלך אחשורוש מס וגו' וכמו שיבא שם בע"ה, ותמהני מרש"י ז"ל היאך שכח יד משה רבינו עליו השלום בשליחות הראשון ורצפת ירמיה ע"ה וכתב וא"ת והיאך אתה יכול לומר שלא היה יודע אחשורוש וכו' והלא כמה דלטורין היו בישראל וכו' והשיב כמודה שהיו אומרים ולא שוה להם ביען גם כל האומות אומרות כן ולא היה יכול לעמוד על הבירור, ואני אומר זאת היתה להם והיא שעמדה להם סבת ההצלה זכות שלא נמצא בהם דלטוריא, ומה גם בראותם אסתר שואלת יום כנגד יום יבא המלך והמן כנראה שרוצה להציל עצמה לבד, וכלם שמו יד לפה ולא גלו מסתוריה, ונשוב למקומנו כי המקראות על נכון כשהיה הדבר עצת מרדכי כאומרו אין אשה מתקנאת וגו' ונראה בעיני שעשה זה להכינה ולזכותה שתעשה נס זה על ידה כמו שהוא יודע כי אי אפשר לצדקת זו וכו' אלא שעתיד דבר גדול ליארע לישראל וניצולים ע"י כמו שקדם לכן העמיד אותה בנסיון מפני קשט מדת הדין שתראה היותה צדקת וזכאית שיעשה נס על ידה. ובטח בה לב בעלה כי היא לא תעבור מצותו ושתבחר שיגרשוה מבית המלך כי בזה נפשה חפצה וכמו שתשמע בפסוק ותלבש אסתר מלכות בסייעתא דשמיא ובבטחו בה יעץ קבוץ שני זה, ואף גם זאת אין אסתר מגדת. וכבר הקדמתי כי המפרשים לא רצו לטעום דבש וחלב דברי רבותנו הקדושים והמה בקשו חשבונות רבים ברם זכור אותו האיש לטוב והה"ר יהודה ן' שוש"ן ז"ל שמו הוא אשר מלא אחרי רבותנו הקדושים ונלחם מלחמת מצוה עליהם וראיתי להעתיק דבריו וה' אלהיו ירצהו וישיב לו גמולו ויעלהו לגורלו וזה אשר דבר. ובהקבץ בתולות שנית פשוטן של דברים כמדרשן כי אחרי שעשה כל זה לכבוד אסתר למען דעת מאי זה עם היא בקש לו דרך אחרת שיקובצו בתולו' שנית אולי לקנאתה ופחדה שיסירוה מגבירה תגיד למלך אם יודעת. או יודע הדבר מאי זה מהפני' על ידי קרוביה, ואמר ומרדכי יושב כי הוא נתן עצה בזה כדעתם ז"ל או שהוא מקדים טעם למה שאמר אין אסתר מגדת שאף גם זאת אין אסתר מגדת משפחתה שהוא הפרטי ואף לא עמה שהוא דרך כלל אשר זה יורה כי לא נודע להם אפי' הידיעה הכללית וכמו שהקדמנו. ואמר כאשר צוה עליה מרדכי כי אף על פי שהיה נראה לה שהיה ראוי להגיד לעת כזאת, בטלה דעתה מפני דעתו כי עת ומשפט ידע לב חכם וחזר ואמר ואת מאמר מרדכי אסתר עושה וגומר להגיד שוב מוסרה כי גם אצל הדברים כלם בין גדולים בין קטנים את מאמרו עושה כמו בזמן ילדותה ולא זחה דעתה עליה בדבר קטן או גדול, ומלת באמנה כמו חכמה, עצמה, ערמה, זהי פשוטו ומדרשו, אבל המפרשים הראשונים והאחרונים חתרו לבקש דרך שלא היה קבוץ בתולות אחרי מלוך אסתר עד שדחקו עצמם כי הרלב"ג פירש כי לפי שהגי מהר תמרוקי אסתר לא היתה מן האחרונות הבאות לפני המלך ונשארו בתולות רבות בבית הנשים וכשנשאה אסתר חן בעיניו ונתן אל לבו להמליכה צוה להביא לפניו כל הבתולות הנשארות לראות אם תיטב בעיניו איזו מהן יותר מאסתר אם ליופיה ואם לשכלה וכשחפש ובקש ולא מצא אז שם כתר מלכות בראשה, והוא שאמר שם שאהב את אסתר מכל הנשים והן הנשכבו' הקודמות לאסתר ותשא חן לפניו יותר מכל הבתולות הן הבאות אחריה שאינן נשכבות ועל בואנה אלה הבתולות אחת אל אחת לפני המלך. אמר ובהקבץ בתולות שנית ואחד מחכמי הדור הקשה עליו מכמה פנים, אם מן הענין בעצמו ואם מענייני הכתובים ואם מלשון הכתוב כי לפי דבריו לא שכב המלך עם נערה מהנערות שהרי אסתר בשושן הבירה היתה והגי מהר תמרוקיה ומנותיה להביאה אחר מלאת ימי מרוקיה ולסוף שנה תמימה באה והנה היא ראשונה, ואם המליכוה מיד אין אחריה רעותיה באות לישכב ולא לפניה כי היא מהראשונות וכל זה אפשר להעשות במעט הזמן, והכתובים מעידים שעברו מעת הקבוץ עד לקיחת אסתר ד' שנים והנה אין ספק שיוכלו לבא בהם כל הבתולות אבל אסתר אחר שבאה ראשונה אל המלך הושבה אל בית שעשגז שהוא בית שני ככל שאר הבתולות הנשכבות עד שבאו כל הבתולות לפניו אחר התקבצם שם וכשלא מצא כמותה אז חפץ בה ונקראה בשם להמליכה. ובאמת שאין בזה קושיא על דבריו כי הכתובים מכריעים כי לא קובצי בתולות שושן בתחלה שהרי נאמר שם ובהקבץ נערות רבות אל שושן ותלקח אסתר. הרי שקבצו משאר המדינות אל שושן ואז נלקחה גם אסתר והלכו לפני המלך כמה וכמה מהבתולות הקודמות לה כי מעת בואנה היו עומדות במרוקיהן ולעת הלקח אסתר מהר והבהיל תמרוקיה, גם מהמשך הכתובים נ"ל כי לא שבה אסתר מלפני המלך אל יד שעשגז כי מיד אהבה המלך והמליכה אבל מה נעשה כי לפי דבריו אין כאן קבוץ בתולות כי אם הבאות מקובצות ומה טעם שנית, ומה זה שסמך ואמר ומרדכי יושב בשער המלך ועוד כי לפי דבריו היה ראוי לפנות מקום בין ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ובין ותשא חן וגו' ולהכניס בין אלו הדבקים ובהקבץ בתולות שנית והראב"ע פי' ובהקבץ בתולות שנית הטעם השנית כבר היה מרדכי יושב בשער המלך כי זה בשנת ז' והמשתה על דבר ושתי בשנת ג' ואז"ל כי נתחייבו בני ישראל מיתה בעבור שאכלו בשלחן המלך פת בגו ושתו יין משתיו עכ"ד, גם עליו הקשה ואמר מה הוא זה שיעצו לו נעריו לקבץ בתולות כיון שעשה כן בלקוחי ושתי וכמו שכתבתי למעלה ולי אין בזה כ"כ מן הקושי כי הזכירו לו כן לשעתו לפקח צערו ואם אין זה דרך נכון ועכ"פ יש ללמוד מדבריו כי במשתה הראשון טעו ישראל בפת בג המלך וביין משתיו אך בהקבץ בתולות שנית אשר נלקחה אסתר בי ועשה המלך משתה גדול לא טעו כי אז מרדכי יושב בשער המלך למחות בידם, ואחד ממפולפלי הדור כתב עליו אנה פנה שכלו של ר"א כי בכל חלקי הכתוב הזה לא דבר נכונה, כי מה שפירש שנית לפעם שבו נלקחה ושתי איך יזכור שנית בהצטרף אל ראשון שלא נזכר כלל, והנה גם הוא אינו מהתימא כי בערך שהוא נודע ונהוג בזמן ההוא עד שלא הוצרך להזכר בפעם הראשון, אמר שנית כשיצטרך להזכיר הקבוץ השני. גם מה שהוסיף להקשות עליו כי מה טעם שיזכיר שהיה יושב בשער ושופט קודם שנלקחה אסתר או לאי זה תכלית, כבר סלקנו מעליו זה הקושי אם כפי' הראשון בשני פני' ואם בפירושו של הראב"ע עצמו כי מפני זה לא טעו במשתה זה, ומה שהקשה עליו שאין ענין יושב בשער המלך על דבר המשפט והאריך בזה ברב ראיו' מפה ומפה. הנה לא נמצא אתנו שהוא יפרש כן אלא שהיה יושב בשער המלך כדניאל שהיא למעלה, ואחר שהעמיס עליו קושיותיו פי' הוא כי ענין ההקבץ שנית הוא כלפי שאמר למעלה ובהקבץ נערות רבות ותלקח אסתר אמר עתה ובהקבץ בתולות שנית והענין כי הפקיד לא הביאם אחת אל אחת אל שושן הבירה אשר שם מושל המלך אלא כשקובצו מהן רבות שלחום אל שושן אל יד הגי ועבר זמן בהקבצם אחת אל אחת מהנאספות עד שבאו לכלל מספר רב כדי לשלחם שנית ועז"א ובהקבץ בתולות שנית כי כשנקבצו בתולות קבוץ אחר קבוץ והיה אפשר שיבא איזה היזק בכבודה של אסתר אם באולי יבחר המלך באחת מהבאות מחדש כי מאותן אשר היו בקבוץ אשר בשושן עד הנה כבר נבחרה אסתר מתוך כלן והגיעה שתתעזר מאיש הרשום היושב בשער המלך להודיע מה הוא לה כי כבר ישמח לב המלך והשרים בבת מלכים ואף כי היה מעם שאינה מדתם ומתי ימצא החן והיופי והיותה בת מלכים באחת מהבאות כמו באסתר, ואם באולי ימצא יבא נא קורבת מרדכי שהוא מזרע המלוכה וגדול בבית המלך ויכריע בינה ובין צרתה עכ"ז אין אסתר מגדת וגו' מה טעם ואת מאמר מרדכי אסתר עושה כי היא בעיניה כגוזר ומצוה לא כמיעץ, ואעפ"י שהיה נראה לה שהגיע השעה להתייחס אליו ושזו היא העצה הטובה, היתה עושה מאמרו כהלכתא בלא טעמא, ולא שהיו שואלים ודורשים על עמה ומולדתה שאם כן שתיקתה כהודאה שהיא בת בני בלי שם ולמה לא תשמיע קולה גם הוא גם היא ואמר כי עושה מאמרו לא ע"י האוהבים כי אם ע"י הצעיר הנשמע לאדירו הגדול ממנו שחובה עליו לקיים מצותו, כל אלו דבריו ויותר מהמה, וגם עליו יעבור כוס המעמוסים והקישיו' מכמה פנים, אם מהענין בעצמו וכי שוטה היה בעיניה המלך שהכתיר והמליך ועשה משתה גדול והנחה ומשאת טרם בא לפניו כלן בענין שיבחר וימאס ויחזור ואין לדבר סוף, ועוד מה הוא זה שאמר אחר עצת נערי המלך ויעש כן והנה לא עשה כן, כי הם אמרו ויפקד בכל מדינות ויקבצו אל יד הגי ואחר כל אלה הדברים הנערה אשר תיטב תמלוך והוא המליך בתחלת הקבוץ, ועוד כי אין הקבוץ בתולות שנית כדבריו כלל כי הכל קבוץ אחד והיה ראוי שיאמר ובהביא בתולות שנית כי כל הקבוצים שם אחד להם לא ראשון ושני, ועוד כי אינו מוכרע כלל שבהגלות שהיא מזרע מלכות ישר' תדחה צרתה, אדרבה אולי תקרבנה. ואם הם אינם חוקרים מי היא איך יעלה על לבה לקרב עצמה במה שהוא שקול לרחק ולא לקרב. ומ"ש שאם היו שואלים שתיקתה כהודאה שהיא מבני הפחותים, הלא זה חפצה ורצונה שיגרשנה מחיקו ויוציאנה מביתו, וכי להבעל לערל היא חפצה או להתכבד בכבוד המלכות אשר בזה אין זה כי אם הקל בכבוד הצדקת המזוקקת שבעתים המנויה בכלל ז' נביאות, ואחד מחכמי הדור פי' כי ההקבץ שנית הוא שהן נקבצות בבית שעשגז אחר היותן נבעלו' ופי' בתולות למבראשונה דבר ובין קבוץ לקבוץ י"ב חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן, אמר הכתוב כי בהקבץ פעם שנית אל בית שעשגז שהיו ראשונה בתולות כבר עמדה לו שעה למרדכי כי נתמנה להיות יושב בשער המלך מה שלא היה כן בעת קבוצן ליד הגי ואולי שעלה באותה מעלה לכבוד הבת אשר הוא אומן חותה, וכמו שבקבוץ הראשון אעפ"י שנשאה אסתר חן ושנה אותה הגי לטוב, ולא הגידה אסתר עמה ומולדתה לפי שמרדכי צוה עליה כן וכמ"ש למעלה שלא הגידה את עמה ואת מולדתה כן בבואה ע"י הקבוץ השני אל בית שעשגז שהיא במעלת פלגש המלך או שמרדכי כבר עלה להיות יושב בשער המלך והיתה יכולה להתכבד בו. עכ"ז אין אסתר מגדת וגו' כאשר צוה עליה לפי שמאמרו עושה, ולא זחה דעתה לסור ימין ושמאל אפי' בדבר מפורסם שהכל יודעים שהיא ישראלית שכן דעת החכם המפרש דרך זה וכמו שכתבתי בפסוק ותיטב הנערה, וכ"ש אחרי שמלכה שאינה צריכה לכך, ואעפ"י שזה הפירוש ממועט הגמגומים יותר משלפניו עכ"ז נדחק בלשון הכתוב הרבה כי אומרו ובהקבץ בתולות שנית הנה הן בעולות ועוד שלא אוכל לשער מן הכתוב ומן הסברא שאחר שהובאה לפני המלך הוחזרה ליד שעשגז בשם פלגש כי מיד אהבה מן הנשים ומן הבתולות והכתירה והמליכה לא שהלכה מאתו עם הפלגשים ואח"כ נקראה בשם, וכן ירמזון המקראות לא זולת זה, וכמו שכתבתי ובעל הפירוש בעצמו גמגם בפירושו זה מפני שהיו אלו הכתובים ראויין ליכתב קודם ותלקח אסתר, ונמלט מגמגום זה כשאמר כי גמר ענין לקוחיה בראשונה ואח"כ חזר לגמור ענין מוסרה אצל מרדכי, וכמה כתובים נוהגים כן ובמגלה זו קדם זכרם והם והקרוב אליו כרשנא לדעת הראב"ע, וכל אלה המפרשים נבוכו בכל זה מפני שלא שיערו קבוץ בתולות שנית אחרי שאסתר הצליחה למלוכה ואנו אין לנו אלא דברי רז"ל וכ"ש כי מלבד שדבריהם אמת הכתובים מתיישבי על פשוטן כדבריהם, ע"כ מתק שפתיו ובפסוק הנמשך אשיבה ידי על אומ' ומרדכי ישב: