בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם:
בערב היא באה וגו'. היא הגזירה השנית ועניינו מה שקדם בדברי הה"ר מאיר עראמה ז"ל (מד' פ"ח) כי אחרי שנעשה לה ארח נשים ששה וששה היא מעצמה באה אין צורך שיקראוה ולא שישלחוה אלא היא מעצמה באה וכל זה להורות על מעלת אסתר שלא באה מעצמה אלא שמביאים אותה וכמו שיבא בס"ד, וענין צניעות זה לאמר שלא היה משמש מטתו ביום כבר כתבנו למעלה כי משום מעשה שהיה בדבר ושתי לכן גדר עצמו משם ואילך בפסוק גם ושתי המלכה תמצאנו ומזה נטעום טעמו של מקרא זה אשר יקשה שתבואנה דברי רוח הקודש לשבח הרשע הזה כי היה בו צניעות וכן לא יעשה אלא שמתוך צניעותו זה נזכור גנותו בשכבר ולכן מיעטה רוח הקדש בדבר בשלא תלה הדבר בו שהוא לא היה שולח אחריהן ותלה הדבר בהן בערב היא באה וגו' יושג במעט עיון. והה"ר יהודה ן' שוש"ן ז"ל כתב וז"ל אל בית הנשים שני הוא בית שני כי בית ראשון שבאו שם בבתוליהן הוא בית הגי ובית שני שבאו אחר הכנסן בית המלך בין נבעלו בין לא נבעלו אלא שנתייחדו הנה הוא ביד שעשגז והן נקראות פילגשי המלך ושם תשבנה כי לא תצאן להבעל לזולתו כי יהיה זלזול של מלך, גם לא (לו) תבא מעצמה אחר שנתייחדו עם המלך כי אם חפץ המלך כאשר יחפוץ בפתע קוראה בשם, והרבי אברהם ן' עזרא כתב אל בית הנשים שנית פעם שנית ובא לשון זכר כמו בפעם הזה ואין בזה צורך ולא טעם עד כאן לשונו, והמתרגם תרגם לידה דשעשגז רבא דמלכא נטיר מטרוניתא ושמה מתכתב ונראין הדברי' כי אחרי ששום אחד מהן לא ידע' המלך כי אם לילה אחת חיישינן לאיחלופי כי בנות השרי' והסגנים תשתדלנה לבא פעם שנית ושלישית ושמא מתוך כך תמצאן חן והשוחד יעור פקחים לכן הוצרך ליכתב שם כל א' מהנבעלות וכ"ת לא חיישינן שיחליפו שמותיהן לא כי מורא מלכות רב הוא ובאחת יכסלו ויבערו.