שכיר שבא להשבע וכו'. עיין בהרב המגיד ומרן כ"מ ז"ל ורש"י ז"ל פי' וז"ל לפתוח לו אם לא טען התובע שיגלגלו עליו יפתחו לו גלגול בי"ד למ"ד מגלגלין ולמ"ד אין מקילין אם טען גלגול אין מקילין עליו אלא מגלגלין ואם לא טענו אין לנו לפתוח ע"כ והנה בדעת רש"י ז"ל יש להסתפק אם טען על השכיר גלגול לרב הונא מהו חייב לישבע גם על הגלגול כיון דר"ה לא מיירי כ"א שאין פותחין בי"ד אבל בעה"ב התובע לא מיירי וא"כ כי אמר חוץ משכיר שאין מגלגלין היינו נמי שאין פותחין אבל אם גלגל חייב או דלמא להכי חזר ואמר חוץ משכיר שאין מגלגלין לומר אפי' אם בעה"ב תובעו.
וראיתי דזה במחלוקת שנוי דהריטב"א ז"ל בחי' לשבועות הביא פי' רש"י וכתב חוץ משכיר שאין פותחין לו אבל אם תבע הגלגול מעצמו אפי' בשכיר נמי מגלגל וכו' והוא פי' ראשון שהביא מרן ז"ל בסי' צ"ד משם ר"י בן מיניר יעו"ש. אמנם הרדב"ז החדשות ח"א סי' ת"כ כתב לדעת רש"י וז"ל וגם לשיטת רש"י ז"ל איכא לפרושי דשכיר לא פותחין ורב הונא ה"ק לכל מגלגלין חוץ משכיר לכל פותחין בגלגול חוץ משכיר שאין מגלגלין כלל אפי' שטען בעה"ב גלגול משום דחשו רבנן עליה דשכיר ואפשר דמשו"ה לא אמר ר"ה בהדיא לכל פותחין חוץ משכיר דהוה משמע חוץ משכיר דאין פותחין אבל אם טען מגלגלין עליו ע"כ. ואפשר שכן הבין הסמ"ע בדעת רש"י ז"ל ומשו"ה כתב בדברי מרן בספרו הקצר בס"ק ה' וז"ל מלשון אפי' משמע דאיירי לפני זה בתבע התובע אפי"ה כתב שם דעל השכיר אין מגלגלין ועוד מקילין עמו דאפי' אם השכיר שותק בי"ד מעצמו טוענין לו דאין מגלגלין וכו' וכן כתב הב"ח ז"ל יעו"ש ועיין במרן החבי"ב שם בסי' צ"ד ודוק.