כל האומר וכו' השאילני היום ואשאילך למחר וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל דמדברי רבינו נראה שהוא מפרש הקו' שהקשו בגמ' ואמאי שמירה בבעלים היא וכו' דקאי על כל הברייתא ולפיכך כתב השאילני ואשאילך למחר דוקא למחר אבל א"ל אשאילך עתה ה"ז שמירה בבעלים שלא כדברי רש"י שפי' הקושיא דוקא ארישא דברייתא וכו' ועיין בכ"מ. והרב מל"מ כתב וז"ל ודברי רבינו תמוהים עד מאד דאפי' נימא דבהשאילני ואשאילך הוי שאלה בבעלים דבאותה שאלה שמשאיל השואל הוי כשואל גופו לשמור כליו מה שאינו כן האמת כמ"ש רש"י ז"ל עדיין קשה דבשמור לי ואשאילך אין גופו שאול לאידך וכו' יעו"ש שהצריך עיון. והטור בסי' ש"ה כתב משם הרמ"ה ז"ל כדעת רבינו ובחלוקת השאילני ואשאילך כתב כמ"ש הרב מל"מ אלא שלא כתב מה שאינו כן האמת ובאידך חלוקות הקשה כמ"ש הרב מל"מ והביא משם הרא"ש בתשו' דקאי כהרמ"ה ז"ל.
ולענ"ד נראה דמה שהכריחו לרבינו לומר דכי מקשה בגמ' ואמאי שמירה בבעלים הוא דקאי על כל הברייתא וכי משני הש"ס דאמר שמור לי היום ואשמור לך למחר קאי נמי על כל החלוקות הוא מפני התוספתא שבפ' השוכר את הפועלים דתמן תנינן הרי הוא מושאלת לך היום שתשמור לי חברתה למחר מושאלת היא לך עד חצי היום שתשמרנה מחצות ולמעלה הרי חברתה מושאלת עד חצות שתשמרנה מחצות ולמעלה וכו' הרי הן כש"ח ואינן אלא כש"ש יעו"ש באורך הרי להדיא דדוקא בכהאי גוונא הוא דהוי ש"ש הא אילו א"ל שמור לי ואשאילך עתה לא הוא ש"ש דבעליו עמו היא ומשום הא הוכרח רבינו להבין בגמ' דקאי אכולהו בבי איברא דמרן בב"י שם בסי' ש"ה תירץ בדוחק לחלוקת שמור לי ואשאילך דכיון דכליו שאול לו הוי כאילו בעליו עמו ולקושיא ב' הצריך עיון ולפי"ז אין ראיה מהתוספתא אלא לחלוקת שמור לי ואשאילך אם לא שנאמר דמשם בארה דכי משני הש"ס שמור לי היום ואשמור לך למחר לאו ארישא לחוד קאי אלא גם אהשאילני ממ"ש הטור וגם אשמור לי וא"כ דלא ארישא לחוד קאי ה"ה נמי לאידך.
וראיתי למרן החבי"ב בסי' קע"ו הגהת ב"י אות פ"ז שכתב ודוחק לומר דנדון דידהו הוי בדא"ל שמור לי וכו' ולענ"ד א"א לומר כן בדעת מהרשד"ם ז"ל בסי' קס"ו דבסוף התשו' מוכח דמיירי בהתחילו שניהם ביחד ומשו"ה פטור מגנבה ואבדה יעו"ש ודוק.
Loading...
10:2
1
Loading...