בהמה שנמצאת מירושלם ועד מגדל עדר וכו'. בקדושין פ' האיש מקדש (קידושין דף נ"ה) ותוס' ר"פ יום הכפורים ובפ' כל הגט דף כ"ח ודפ' התערובות דף ע"ה ודף ע"ז ודפ"ק דחולין דף כ"ג ובס"פ מעשר בהמה ודפ' כל המנחות באות מצה דף ס"ב ובירושלמי ס"פ האיש מקדש וביד פ' ששי דהלכות פסולי המוקדשין סי' י"ח. והתם בקדושין מוקמינן לה כר"מ דס"ל הקדש מתחלל במזיד דתנן ובהקדש במזיד קדש ויכול זה להוציאן לחולין ובמזיד מיתפסי הדמים בקדושת הבהמה ועל ידי תנאי יביא שני דמים אחד לעולה ואחד לשלמים ויאמר אם עולה הוא הרי היא מתחללת על אלו והשני יהא שלמי נדבה ואם שלמים היא הרי היא מחוללת על של שלמים והללו לנדבת עולה אבל ר' יוחנן ס"ל התם דאין מותר לחללה תמימה אלא ממתין עד שתומם וכתבו תוס' ז"ל בפ' התערובות דכיון דמשמע מהאי סוגיא דאי אשתכח בן שתי שנים דאיכא לספוקי באשם לית ליה תקנתא צריך לומר דפליגא אדר' אליעזר דאמר בפ' בתרא דכריתות מתנדב אדם אשם תלוי דאי מתנדבין לייתי בהמה וליתני באשם תלוי ע"כ:
הראויין לפסח פסח. מותר פסח ונאכל ליום ולילה כדאמרי' בפ' מצרפין הר"ש שיריליו ז"ל וצ"ע מנין לו לפרש כן: