המקדיש נכסיו והיו בהן דברים ראויין לגבי מזבח יינות שמנים וסלתות ועופות. כצ"ל ומייתי לה בפ' מי שמת (בבא בתרא דף קנ"א.)
בפי' רעז"ל כל מה שהם נודרים וכו' כתב עליו הר"ס ז"ל נראה מדבריו דלאו דוקא יינות ושמנים ועופות דה"ה בהמה ראויה למזבח ולפי זה ר' אלעזר דהכא ס"ל כר' יהושע דלעיל וכן פי' הראב"ד ז"ל ויפה עשה שלא פסק הלכה כר' אלעזר לפי שכבר פסק כר"ע דס"ל כר' אליעזר אמנם הרמב"ם ז"ל סובר דוקא יינות שמנים ועופות לפי שאין להם פדיון אם נפסלו אבל בהמה שיש לה פדיון פסק כר"ע והכא פסק כר' אלעזר ע"כ:
ר' אלעזר אומר ימכרו לצרכיו אותו המין ויביא בדמיהן עולות. כתב הראב"ד ז"ל בפי' ת"כ ואע"ג דאמרי' בעלמא שאין לעוף פדיון ה"מ היכא דקדש קדושת הגוף ונסתאב כגון יבש גפה ונקטעה רגלה דפסול משום מחוסרי אבר אבל הכא מעיקרא לא חלה עליה קדושת הגוף דכתי' בבקר ולא בעופות ומ"מ יביא בדמיהן עולות דהא בכלל כל נדריהם לה' לעולה הוו שהרי ראויין הן לבוא בנדר ונדבה ע"כ. וסלת יין ושמן יש להם פדיון ואפי' טהורין עד שלא קדשו בכלי כדאמרינן פ' המנחות והנסכים ולא קשיא ולא מידי הר"ש שיריליו ז"ל: וכך כתב ג"כ בהשגות שם בהלכות ערכין פ"ה סי' ה' ונראה שגורס כאן ר' אלעזר בלתי יוד שכתב שם דר' אלעזר ס"ל כר' יהושע וכן כתוב שם בכסף משנה שהוא ר"א בן שמוע וכמו שכתב ג"כ רעז"ל וז"ל ספר קרבן אהרן בפרשת ויקרא פ' ששי ג"כ ר' אלעזר כר' יהושע ס"ל ומאי דאמר שהעופות ימכרו ולא יקריב הן עצמן עולות משום דכתיב בבקר ולא בעופות ע"כ: