מפרישין ממנה שכר וכ'. שבועות פ"ק דף י' וכריתות פ"ק דך' ו' ומעילה פ"ג דף י"ד. כתבו שם תוס' ז"ל דלא גרסי' מלת ממנה רק מפרישין שכר האומנין שמתרומת הלשכה היו מפרישין והכא לא איירי בתרומת הלשכה ומאי ממנה שייך ע"כ ורש"י ז"ל נראה דגריס לה אלא ששם בשבועות וגם בכריתות פירש ממנה מן הלשכה אבל במעילה שם ספ"ג פירש ממנה ממותר הקטרת כנגד שכר האומנין וכו' ע"כ:
ומחללין אותה על שכר האומנין. נ"א על מעות האומנים שר"ל מעות שהופרשו לשכרן. וביד שם סוף הלכות שקלים וז"ל וכך היו עושי' במותר הקטרת משיגיע ר"ח ניסן מחללין אותה על שכר האומנים וחוזרין מעות השכר לקייץ המזבח ונוטלין האומנין מותר הקטרת בשכרן וחוזרין ולוקחין את הקטרת מהן מתרומה חדשה כדי להקריבה ממעות תרומה חדשה ואם אין להם תרומה חדשה מקטירין אותה מתרומה ישנה עכ"ל ז"ל:
ואם בא הַחדֶשׁ. בירושלמי דשביעית פ' בתרא דף ל"ט ודפ' ראוהו ב"ד דף נ"ח ובפ"ק דסנהדרין דף י"ח משמע דגרסינן החדש בנקודת חול"ם החי"ת וסגו"ל בדלי"ת. ועיין בתוספתא דפ"ק דר"ה ודפ' שני דשקלים: אח"כ בא לידי פי' ה"ר שלמה שיריליו ז"ל על ירושלמי דמכלתין ומצאתי שכתב גם הוא ז"ל כן כדברי וז"ל ואם בא החדש בזמנו כלומר שלא נתעבר ניסן אלא כשהגיע יום שלשים של אדר קדשוהו וקראוהו ר"ח ניסן ולא נעלמה הלבנה החדשה מעיני העדים כיון דר"ח ניסן הוא בזמנו צריך לדקדק ג"כ דהקטרת נמי תהא מתרומה חדשה ותרתי חדושין רמינן עלה ואם לאו אלא שנתעבר ניסן כיון דמן השמים נמי לא סייעו דיקרב מוסף ניסן בזמנו גם בזה אין מדקדקין אלא לוקחין אותה מן הישנה ובחד חדוש סגי ואפי' איכא תרומה חדשה לא קפדינן ומהך מתני' פרכינן עליה דרבי דאמר בפ' בתרא דשביעית דניסן לא נתעבר מימיו כדאיתא התם וראיתי שפירש הראב"ד ז"ל שאם הביאו שקליהם באחד בניסן לוקחין אותה מתרומה חדשה ואינו כן כמו שהוכחתי והחדש גרסי' בחולם וכן מצאתי במשנה דווקנית ישנה עכ"ל ז"ל: