בחמשה עשר בו. בט"ו באדר ומייתי לה בפ' בני העיר (מגילה דף כ"ט.) ואית דגרסי בו ביום כך נראה ממשנת הר"מ דילונזאנו ז"ל ושוב דקדקתי ונראה שאינו אלא שהוא ז"ל הקשה דהיל"ל בו ביום:
שלחנות. שלחן שם לשלחן שלפני השלחנים שמקבל עליו המעות וכך קורין החלפני שלחני בכל המשנה הרמב"ם ז"ל. אבל בפ"א דשקלים לשונו שם בט"ו בו ישבו השלחניים בכל מדינה ומדינה ותובעין בנחת ע"כ:
התחילו למשכן. ובילקוט פרשת כי תשא משלו משל למה"ד לאחד שעלתה לו מכה ברגלו והיה הרופא כופתו ומחתך ברגלו בשביל לרפאותו אף כך אמר הקב"ה יתמשכנו ישראל על שקליהם כדי שיהו קרבנות הצבור קרבין מהם מפני שקרבנות צבור מרצין ומכפרין בין ישראל לאביהן שבשמים ע"כ:
שלחנות היו יושבין בירוש' בסוף פירקין איכא מ"ד דנותנין לשלחנים קולבונות בשכרם:
לוים וישראלים דלא כבן בוכרי דבסמוך דלדידיה אפי' לוים פטורין כמו שנכתוב בס"ד:
שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק בין קודם י"ג בין אחר י"ג דכיון שהתחיל לחנכו באותה מצוה שוב אינו נפטר. ונראה לי דאפי' התחיל אביו ליתן ושוב לא רצה ליתן אין ממשכנין אותו בין קודם שהגיע לשתי שערות בין אחר שהגיע הר"ש שירליו ז"ל וביד פ"א דהלכו' שקלים סי' ז' ח' וסוף הפרק: