1
מן הטמא טהור. טמא שנחלט וכ' טהור. דכתיב כולו הפך לבן טהור הוא. ומתוך פי' הרמב"ם ז"ל נראה דה"ה טמא שנסגר וכן פסק שם ברפ"ז:
2
חזרו בו ראשי אברים. לרבותא שאפי' אינם מטמאים משום מחיה מטמאין בחזרה וסיפא דקתני חזרו בו ראשי אברים אע"ג דרבותא טפי הוי בכל שאר עור הבשר נקטה אגב רישא:
3
בפי' רעז"ל והא דתנן בסמוך וכ' עד ומשמע וכל שכן אם אינו במקומו שהוא טהור אמר המלקט כלומר וא"כ כיצד פירשת דפורח מן הטהור טמא ר"ל שהחליטו בשער לבן או במחיה ונשר שער לבן או נתכסית המחיה ואח"כ פרחה בכולו טמא הא תנן בסמוך דכה"ג בין במחיה בין בשער טהור ומשני התם כשלא טהרו ומתני כשטהרו והוא פי' הר"ש והרא"ש ז"ל. ועוד יש פי' אחר להר"ש תדרשנו משם: