1
בהרת כגריס וכו'. זו הבבא ליתה בנוסחת הרמב"ם ז"ל. וכן כתב ג"כ מהרי"ק ז"ל שם פ"ד דבזה בטלה קושיא מעיקרא. פירוש שהראב"ד ז"ל השיג שם על הרמב"ם ז"ל דקשה דר"ע אדר"ע דלעיל בסמוך קאמר ר"ע מטמא ואי ההיא בתוך ימי הסגר מיירי מ"ש מהא דקתני בה ר"ע אומר תראה בתחלה דהאי נמי כנסה ופשתה הוא שמתחלה היתה כגריס ופשתה כחצי גריס והלך מן האום כחצי גריס והיינו וכנסה שחזרה כמות שהיתה ואמר תראה בתחלה ולא חשש למה שפשה כיון שחזר לכשיעור וא"כ למה יחליט בזו. וכחב מהרי"ק ז"ל שם בסוף דבריו ומכל מקום נראה שאנו מוכרחין לפ' דטמא דאמר ר"ע היינו לומר דתראה בתחלה ולאפוקי מחכמים דמטהרין דאילו להחליט אין שום טעם בפשתה וכנסה ע"כ:
2
אום הערוך גורס אוס בסמ"ך: