בני ישראל. ס"א בית ישראל:
אני כפרתן. בספ"ק דסוכה גרסי' אמר ריש לקיש הריני כפרת ר' חייא ובניו ופי' רש"י ז"ל יסורין הבאין עלי לכפרתו של ר' חייא ובניו יהיו ולשון כבוד הוא זה כשהוא מזכיר אביו או רבו לאחר מיתתו צריך לומר כן ע"כ:
צורות שחורות ולבנות ובינוניות. כך צ"ל:
ומקיפו מבחוץ. לבהרת ותראה הבהרת בין בגרמני בין בכושי:
כבינוני. פי' כסם הבינוני שהוא דומה לבשר אדם בינוני:
מראות נגעים להקל. כדתנן ספק נגעים בתחלה טהור:
זה וזה בבינוני. היינו כר"ע וכר' ישמעאל ולא מצינו בשום משנה שלשה תנאים דליכא נפקותא דדינא בינייהו כלל וכולהו בחדא שיאטא אזלי רק הכא כפי פי' הר"ש ז"ל שממנו העתיק רעז"ל. ובת"כ בפ"א דפרשת נגעים וע"ש בספר קרבן אהרן שכתב שם דחכמים שאמרו זה וזה בבינוני רצו לפרש סתירת הכתובים אשר מהם למד ר' יהודה קולא ע"כ. וברמב"ם פ"א דהלכות טומאת צרעת סי' ט' וז"ל בהרת שהיא עזה כשלג נראית באדם שהוא לבן כהה ובהרת שהיא כהה נראית בכושי עזה לפיכך אין משערין הכל אלא בבינוני שאינו לא לבן ולא שחור ע"כ משמע דמפ' דמלת נראית אינה גזרת הדין והוי סברת ת"ק אלא הקדמה והצעה לתנאים הנזכרים אח"כ דוק: