ומצורע טבל וכו'. ביומא בפ' א"ל הממונה דף ל' מייתי תוספתא דקתני ר' יהודה אומר אינו צריך שכבר טבל מבערב וכתב הר'"ש ז"ל ותימ' למה לא הביא המשנה ע"כ:
ורמי עלה התם בגמרא לשכת מצורעים ששם מצורעים טובלין ר' יהודה אומר לא מצורעים בלבד אמרו אלא כל אדם מדקאמר בלבד מכלל דאית ליה טבילה במצורע ומסיק לא קשיא הא דטביל על דעת ביאת מקדש הא דלא טביל על דעת ביאת מקדש ואיבעית אימא תני לא מצורעים אמרו אלא כל אדם רבינא אמר ר' יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו ולי' לא ס"ל כלומר לדידי מצורע אין צריך טבילה לדידכו אודו לי מיהת דלא מצורעים בלבד אמרו אלא כל אדם ורבנן מצורע דייש בטומאה שאר כל אדם לא דיישי בטומאה. ומשמע משם דהאי דרמי מינה ר' יהודה אומר לא מצורעים בלבד אמרו אלא כל אדם דמשנה היא במסכת מדות. וכן משמע מן התוס' ז"ל ואנו לא נמצאת בידינו. ואפשר להיות דמברייתא הוא דקא פריך התם דכמה פעמים אשכחן בתלמוד בפי' רש"י ותוס' ז"ל דקרו לברייתא משנה ואע'"פ שכתוב שם בלשון תוס' ז"ל מס' מדות. ובתוספתא דעלה דמתני' בתר דקתני שכבר טבל מבערב מסיים אמרו לו חכמים לר' יהודה לא מן השם הוא זה אלא כל הנכנס לעזרה דרך שער ניקנור הי' טובל באותה לשכה: תניא בתוספתא היה מביא אשמו ולוגו בידו ומעמידן בשער ניקנור והכהן עומד מבפנים ומצורע מבחוץ ומצורע מניח ידו תחת ידו של כבש והכהן מניח ידו על המצורע ומוליך ומביא מעלה ומוריד וסמך שתי ידיו עליו ונכנס ושוחטו בצפון העזרה כל הסמיכות שבמקדש תכף לסמיכה שחיטה חוץ מזו שהיתה בשער ניקנור שאינו יכול ליכנס בעזרה עד שיזרוק עליו מדם חטאתו ומדם אשמו ע"כ. ועיין עלי' בספר לקח טוב פ' מצורע דף ע"ה:
רי"א אינו צריך טבילה כך צ"ל אע"פ שאינו כן בתוספתא דנגעים פ"ח: