מה ששאלת אם יש איזה דינים לענין חינוך בית הקברות אעתיק לך מה שמצאתי בתשובות אחרונים.
בשו"ת עין יצחק מהגאון דקאוונא סי' ל"ד כ' וז"ל והמנהג הוא כשקוברין את המת הראשון בביה"ק החדש דמתענים כל אנשי העיר כל היום ההוא ומרבים בצדקות ובתחנונים וכיוצא בזה. ובשו"ת מו"ר מהר"ם שיק סי' שנ"ז כ' וז"ל ועל דבר הבית עלמין החדש במה מיחדין אותו ומקדשין אותו הנה לפי המבואר ר"פ שני דשבועות לענין קדושת העיר ירושלים היו מסבבין את העיר ואומרין שיר של פגעים (שהוא יושב בסתר)... א"כ ראוי לאומרו גם כאן ביחוד בית עלמין... וגם פטום הקטרת מסוגל לעצור המות... והכי נמי המנהג לומר איזה מזמורי תהלים המיוחדים. ומה שכ' מעלתו (הוא הרב השואל) שיש בידו קבלה להקיף שבע פעמים ובכל פעם יאמר ויכוון בשם אחד של שם מ"ב אנא בכח וכו' וגם איזה מזמורים המיוחדים... ואני לא שמעתי ואם קבלה היא נקבל. והנה אם ירצה ימתין עד שקוברין המת הראשון ואז יתענו י' בני אדם יראים (כי קשה בזמן הזה לגזור תענית על כל העיר) ויאמרו בשחרית אחר סיום י"ח סליחות של שני בתרא עם פזמון שלש עשרה מדות של רחמים. וכמו איזה שעות קודם הקבורה ילכו קהל גדול לביה"ק ויקיפו אותו שבע פעמים ויאמרו מזמור ט"ז מ"ט, ואם יש הרבה שעות עד סוף ההקפות יאמרו עוד מזמור צ' ואותיות קרע שטן מתמניא אפי ופיטום הקטרת ויסיימו בשיר של פגעים דהיינו מזמור צ"א, ואח"כ יחפרו הכהנים קבר וטוב שידרוש הרב דברי כבושין. ודין הרחקת הכהנים מן הקבר יעיין סי' שע"א שהוא ד' אמות ואם יש שם מחיצה סגי בד' טפחים. ומה שיש לתקן עוד בשביל הכהנים טוב שישאל ע"ד מנהגי עדת ישראל בבערלין ועדת ישורון בפד"מ ובקברות דהאמבורג אצל גבאי ח"ק. ויעשה הכל על צד היותר טוב. דרך משל הנהגנו כאן שגג של האללע שמניחין שם המת בעת ההספד נחלק לשנים, חלק קטן ששם מניחין המטה עם המת ובית גדול ששם עומדין הצבור ויכולין גם כהנים להכנס שם כי הגג נחלק לגמרי וגם הזיזין שבחוץ נחלקין והערני הרב דהאמבורג נ"י שצריך ליזהר שלא יעמוד אדם תחת הסדק שאדם חלול ומביא את הטומאה, וע' משנה עדיות סוף פ"ד. וטוב לעשות שום מניעה (בארריערער) שלא ילך אדם לשם. וכל אופן התקון יכתוב לו גבאי ח"ק דקהלתנו כ"ה אד' גאלדשמידט נר"ו, וכמדומה יש לו ג"כ ציור הבנין.