והגם שכאן לא הזכיר מפורש במשל זה שהוא מהבעש"ט ז"ל אבל בהפטורת תבא כתב מפורש שהוא מן הבעל שם טוב זי"ע, והעתיקו שם באריכות גדול עיי"ש, והעתקתי לשונו בפנים באות שאחר זה הוא אות ו'.
ובס' בן פורת יוסף דקכ"ו ע"ד הביא גם כן משל זה בקיצור וז"ל, משל למלך שרצה שיהיה לבנו תענוג מה שאין כן בדבר תמידי [עיין לעיל פ' נח אות י' ושם בעמוד התפלה אות ק"ז] ועשה עשר חומות על פי אחיזת עינים וכו', ובן המלך סבר וכו' ואחר כך נודע לו שאין דבר רע כלל, עכ"ל, [וכבר העירותי לעיל פ' יתרו בהגה ט' כי כנראה שערבבו המדפיסים את ההעתקה מכתב היד, במה שהדפיסו דיבור זה יחד עם שאלת הפילוסוף בלי נקודות הפסק ביניהם כדי שיהיה נראה שהוא דיבור אחד, ובאמת הם דיבורים נפרדים לא קרב זה אל זה].
ועוד שם בס' בפ"י בדרוש לשבת הגדול תקכ"ה, דקי"א ע"א וז"ל, דשמעתי משל ממורי זלה"ה, משל שהיה מלך אחד שעשה כמה מחיצות וחומות זו לפנים מזו, על פי אחיזת עינים, שהיו מסבבין את המלך, ובכל שערי החומות ציוה לפזר ממון. ויותר שהיה החומה לפנים,פזרו הון יותר כדי לראות זריזות וחשק בני המדינה, איך כל אחד מתחזק ומזרז עצמו לבא אל המלך, ויש שחזרו ם־.חר שקבלו ממון בשערי המלך, ויש שחזר בשער השני ויש בשלישי וכו', ומעט מזעיר שלא נכנס בלבם חשק הגשמיי לאסוף הון, כי אם לבא אל המלך, ואחר כמה טרחות שבאו אל המלך ראו שאין שום חומה ומחיצה, כי אם אחיזת עינים וכו', והנמשל מובן שהמלך הגדול הגבור והנורא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מסתתר בכמה מחיצות וחומות של ברול, כמו שאמרו בש"ם (ברכות דל"ב ע"ב) מיום שחרב בית המקדש וכו', והמחיצות הוא מחשבות זרות וביטול תורה ותפלה, כמו שכתוב בזוהר (עיין בזוה"ק פ' נשא דקכ"ג ע"א) כי הטוב הגנוז מסבב אותו החושך והקליפות יעו"ש אמנם אנשי דעת היודעים שכל מחיצות וחומות ברזל וכל לבושין וכיסויין הוא עצם מעצמותו יתברך שמו, דלית אתר פנוי מיניה, אם כן אין זה ההסתרות אצלו, כמו שכתבתי במקום אחר ביאור (תהלים קמ"ד) אלופינו מסובלים [לעיל פ' נח בעמוד התפלה אות קי"א] כשיודע שאלופו של עולם הוא בכל מקום אזי סובל הכל וכו', יעו"ש ודפח"ח. עכ"ל.