ובתוי"י פ' לך די"ז ריש ע"ג שם הביא בזה הלשון, וכן שמו של משה כולל הכל טוב ורע, וזהו שאמרו משה רבכם קביוסטוס כו' ואיך נעשה היחוד על ידו כו', כן הוא הלשון שם והוא הנכון, וביאור ענין קביוסטוס עיין לקמן פ' קרח אות א'.
ובהיכל הברכה סו"פ ויצא דקפ"א הראשון סוף ע"ד העתיק ענין זה וז"ל, והנה יש כמה בחינות שאחר שעולה למעלה יורד כדי לברר חלקי נפשו, דלית נהורא אלא מגו חשוכא ולית טבא אלא מגו בישא, ובכל ירידה צריכין ליזהר איך לחזור ולעלות כי שמעתי ממורי שיש כמה שנשארו [עי' לעיל פ' בראשית בהגה ס' ד"ה ובתוי"י פ' וירא] ושמעתי ממורי וירא ה' כי סר לראות, כי השכינה כוללת כל העולמות וכל הנבראים שבעולם וכל מחשבות בני אדם הכל יש שם מציאות אלהותו יתברך שמו, הן טובים הן רעים, מלכותו בכל משלה, כמבואר בירושלמי (תענית פ"א הובא בעין יעקב סי"ב) אם ישאל לך אדם איה אלהיך תאמר לו בכרך גדול של רומי (והובא לעיל בפ' בראשית בהגה י') במקום עומק הקליפות, והיה תמה משה כי מאחר שהיחוד האמיתי הוא השכינה, ואיך כוללת שני הפכיים טוב ורע, וכן שמו של משה כולל טוב ורע ואיך נעשה היחוד על ידו, אבל באמת לית טובא אלא מגו בישא ועל דא שלימו דכלא, טוב ורע כחדא ולאסתלקא לבתר בטוב, ולית טוב אלא ההוא דנפיק מגו ביש ודא איהו פולחנא שלים (ל' זוה"ק תצוה דקפ"ד ע"א) ואלמלא חשוכא לא איתיידע נהורא, ולכן באמת הרע נעשה כסא אל הטוב כמו ופרעה הקריב, וכל התענוג הוא מהיפוך הנגע כיתרון האור מן החושך ונעשה תענוג ע"י הרע, וע"י זה הטוב שבהם עולה ונכלל בקדושה כי עבודה גדולה עשה, והרע גמור נופל למטה, וזהו פולחנא שלים, ויחוד שלם ביצר טוב וביצר רע [ועיין עוד לקמן בסמוך בהגה י"ג] ונעשה היחוד אמתי, כלה נאה וחסודה, ומי שאין לו הכנעה ואמת כשיורד למטה נשאר שם ואינו עולה עכ"ל, ועוד עיין שם סו"פ וישב דרכ"ז ע"ג ופ' חקת דקל"ד ע"ב.
ובאוצר החיים פ' קדושים דקס"ד ע"ג סיים בה וז"ל, אבל באמת הרע הוא כסא אל הטוב, כיתרון האור שהוא מן החושך דייקא, ונעשה זה התענוג בכל העולמות כי ע"י שרואין גודל בהירות אור אין סוף נתבטלו ממציאות, וכשרואין מעשה הרשעים והם אינם בגדר הזה יש להם תענוג גדול, כמאמר התנא (באבות פ"ה) ארבע מדות בהולכי בית המדרש וקחשיב אינו הולך [כמבואר לעיל פ' בראשית אות מ"א] רק כשעולים עולין הניצוצות והקליפות יתפרדו כל פועלי און כתוב בהם עכ"ל, ועוד עיין שם בדף ק"ע ע"ד ובפ' חקת דקל"ט ע"ב ובפ' מסעי דרכ"ד ע"ג ובלקט אמרי פנינים דר"ז ע"א ובס' נתיב מצותיך נתיב היחוד שביל ו' אות ג' ע"ש.