וכתב שם בדמ"א וזה לשונו, ויש להסביר הדבר ולפרש יותר איך מררמז כאן רזא דיחודא דקריאת שמע, דהנה בזוהר הקדוש (בתיקוני הזוהר תיקון כ"א) כתב ה' חלוקי אבנים שבהם נלחם דוד המלך עליו השלום עם גלית הפלשתי הם חמשה תיבות דיחודא שמע ישראל ה' אלהינו ה', ושוי אותם בקורטא חדא היינו בתיבת אחד, יעו"ש, והנה בקריאת שמע יש רמ"ח תיבות, וזהו שמרמז כאן ויאמר ה' אל אברם לך לך היינו יחוד של קריאת שמע שהוא מספר לך כנ"ל [א"ה ש"מ מבואר בזוה"ק תרומה דקל"ט ע"ב וכ"ה בזוהר ואתחנן דרס"ד ע"ב כי פסוק שמע ישראל יש בו כ"ה אותיות אבל ברוך שם אין בו אלא כ"ד אותיות בגין דעד לא איתתקן משכנא כו' ע"ש, ונראה שזהו שרמז עליו הרב באוצר החיים פ' ואתחנן דף מ"א סוף ע"ב כי לעתיד ישתלם יחודא תתאה גם כן בכ"ה אתוון, ובמקום ברוך, יאמרו לעתיד וברוך, באות יתר ע"ש, הרי שעיקר היחוד הוא בחמשין אתוון, אבל יותר נראה כוונת הרב ז"ל שבאמת יש מ"ט אתוון כמבואר שם בזוהר תרומה, רק שכשאדם אומר זה במסירת נפש, הרי מוסר נפשו אל אותיות היחוד, לכן עם צירוף הנפש הוא חמשין, וזה מדוייק יותר בלשונו, דיחודא במסירת נפש כשמצטרף נפשו אל אותיות היחוד ודו"ק], לך, היינו שהוא לצורך בנין נשמתך תראה למסור נפשך על קדושת השם יתברך ויתעלה ותזכה לרזא דיחודא דקריאת שמע, וזהו ואגדלה שמך, היינו שיתוסף לו ה' בשמו ויהיה נקרא אברהם שהוא מספר רמ"ח, ויהיו רמ"ח תיבין דקריאת שמע כלולין בו, ובשמו שהוא נשמתו, על ידי מסירת נפשו להשם יתברך, תזכה לזה להקרא בשם אברהם בחינת קריאת שמע, ואחר כך תזכה אל הארץ אשר אראך, היינו ליחוד של תפלה שהוא עין לא ראתה אלהים זולתך, וכן הוא בכל אדם ובכל זמן, כשהוא נכנס בהיכל אהבה בדבקות גדול, ומוסר נפשו על קדושת שמו יתברך, זוכה ליחוד של קריאת שמע שהוא אחד, שבו כלול כל היחוד, כי אהבה ואחד מספרם שוה, ואחר כך עולה לדבקות יותר גדול מזה, וזוכה ליחוד של תפלה, כשמחשבתו נזדכך בדבקות יותר גדול להשם יתברך, כמו שהיה באברהם, כי התורה היא נצחיית, וישנה בכל אדם ובכל זמן, עכ"ל, ועוד עיין שם בליקוטים לפ' תרומה.