1
ובס' כתר שם טוב ח"ב ד"ג ע"ב וז"ל, ואפילו אם עושין מצוה לא לשם שמים, דהיינו שעושה עם איזה פנייה, נמצא שעושה בזה פירוד ח"ו, מפני כי אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד (עיין הלשון בזוהר הקדוש אחרי דע"ג ע"א), נמצא אם עושה מצוה כתיקונה, נעשה מצוה זו והקדוש ברוך הוא כביכול חד, כי הכל קדושה אחת מרוחניות אחד, אבל אם עושה שלא כתיקונה, נמצא שנעשה קליפה סביב למצוה זו, שלא תוכל להתאחד עם הקדושה של הקדוש ברוך הוא, ונעשה פירוד בין הקדושה של מצוה זו ובין הקדושה של הקדוש ברוך הוא, וזאת נקרא קליפה, שנעשית קליפה סביב למצוה זו, כדי שלא תוכל להתאחד עם קדושתו יתברך שמו וד"ל, עכ"ל, וכן הוא בס' לקוטי אמרים ד"ב ע"א.
2
ועיקר המאמר המבואר בפנים עיין לעיל פ' נח בעמוד התפלה בהגה נ"ה ד"ה ובלקט, ועיין לעיל פ' ואתחנן מן אות ל"ו והלאה.