בס' דגל מחנה אפרים פ' לך ד"ה ואת הנפש כתב וזה לשונו, שמעתי בשם מורי ומצאתי וראיתי בכתבי הקדוש מוהר"ר יעקב יוסף הכהן בשם אדוני אבי זקיני זללה"ה כי יש בחינת קטנות וגדלות בכל הדברים [עיין לעיל בפנים אות ס"ז ס"ח וס"ט] וגם בעניני סיפורי המעשיות בני אדם, וגם ראיתי במקום אחר שהסיפורים הם להעלות אותן הנפשות האחוזים בסיפורים וארצייות ולפי דעתי הוא הנקרא זווגא דקטנות, כמו שראיתי במקום אחר בשמו, כי כשאדם עוסק בתורה הוא בבחינת גדלות כו' עכ"ל, ועוד עיין לקמן בפ' עקב בהגה מ' והגה נ"ג ע"ש היטב, ולקמן בפרשתינו בסוף הגה פ"ט, והגה צ'.
ושם בפ' וירא כתב וז"ל, יש לפעמים יושב הצדיק בין כמה אנשים ומדבר עמהם כמה דברים גשמיים וסיפורים שכפי הנראה הם דברים בטלים, ובאמת הצדיק ההוא היושב ביניהם הוא דבוק במחשבתו בהשם יתברך, והדיבור שמדבר, אף שלהם נראה שהם דיבורים גשמיים ודברים בטלים, והוא חושב ומסתכל בזה דברים רוחניים דברים קדושים, וכן בכל סיפורי העולם שמספרים לפניו ומדברים עמו בכל עניינים הוא מסתכל תמיד ענינים קדושים באותן הדיבורים, וכמו ששמעתי מן אא"ז נ"ע זללה"ה שמה שמשוררים ליד"ר, בכולם הם בחינת יראה ואהבה בהתפשטות מעילא לתתא בכל המדרגות התחתונים, עכ"ל.