1
והובא דבר זה בס' ליקוטים מהבעש"ט ד"ו ע"א ושם מסיים בה וז"ל, ועל ידי אותן ניצוצין בא לידי תשובה, ובשעה שעושה תשובה על העבירה מעלה הניצוץ שהיה בה לעולם העליון, וזהו שכתוב (בפ' תשא) נושא עון וכו' ודפח"ח, עכ"ל. אבל סיום זה אינו שם בס' צפנת פענח רק הוא מלשון צוואת הריב"ש די"ט ע"ב בד"ה זה כלל גדול וכו' שהעתקתי לקמן בפרשתינו אות קס"ז ע"ש, וכן הוא בס' ליקוטים יקרים ד"ד ע"ג.
2
ועוד שם בס' צפנת פענח ר"פ שמות ד"ב ע"ג, וזה לשונו, שמעתי ממורי כי גם תענוג העברה ר"ל נמשך בסוד השבירה [ויש] בו מניצוץ תענוג רוחניי ודי בזה, עכ"ל, ועיין לקמן בפ' תשא אות כ"ג וכ"ד בענין אל יתהלל חכם וכו'.