זה שכתבנו איסור במצרי ואדומי עד דור שלישי לא מן הבנים שהיתה הורתן בקדושה אתה מתחיל למנות אלא אותם שנתגיירו עצמם אתה מונה דור ראשון וכל שנולד להם פסול מתורת דור שני ודור שלישי הבא אחריו כשר והוא שאמרו להם מהם מנה ואפילו מצרית מעוברת שנתגיירה אין אומרין שהעובר גם כן ראשון אלא מצרי שני הוא דבלידה תלא רחמנא ומכל מקום דרשו בו גם כן להם הלך אחר פיסולן כלומר שאם גר עמוני נשא גיורת מצרית והוליד ממנה אם זכר הוא דינו כעמוני ליפסל זכריו לעולם ואם נקבה היא הרי היא מצרית ליפסל היא מדין מצרית שניה ואם מצרי ראשון נשא בת ישראל הולד מצרי שני ואע"פ שגוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר התם משום דלא תפסי בה קדושין ואין זרעו מבת ישראל מתיחס אחריו ומצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שניה דנין אותו אחר החמור והוה ליה מצרי שני ויש פוסקים דבתר אימיה שדינן ליה ומשום דהכתוב תלאו בלידה ומצרי ראשון מיהא במצרית שניה הולד שלישי וכן כתבוה גאוני ספרד ואין הדברים נראין ואף בממזר הולכין אחר פיסולו ר"ל שלא סוף דבר בממזר שנשא בת ישראל שהולד ממזר אלא אף ישראל שנשא ממזרת כן ובשפחה ונכרית מיהא ולדה כמוה וממזר שבא על השפחה הולד עבד וכשנשתחרר טהר כמו שביארנו במסכת קדושין ס"ט א':
המפריש שתי חטאות לאחריות שאם יאבד אחת מהן תהא האחרת מזומנת לו הרי זה מתכפר באי זו שירצה והשניה תרעה עד שיפול בה מום ויפלו דמיה לנדבה ואין דנין אותה כחטאת שנתכפרו בעליה באחרת שהולכת למיתה ר"ל שמכניסין אותה לבית ונועלין בפניה עד שתמות שלא נאמר נתכפרו באחרת אלא כשהפריש חטאת אחת ואבדה והקריב אחרת תחתיה:
חטאת יחיד אינה באה אלא נקבה ואם הפריש חטאת מעוברת הרי היא וולדה נידונין כשני חטאות שנפרשו לאחריות ומתכפר באי זה מהם שירצה אם בה אם בולדה והשנית תרעה עד שיפול בה מום ויפלו דמיה לנדבה ואין דנין אותה בולד חטאת שהולכת למיתה שאין ולד חטאת אלא כשנתעברה אחר שהוקדשה:
מעוברת שנתגיירה וטבלה אין בנה צריך טבילה ולא מפני שנחשוב את העובר כנטבל בפני עצמו ולא תהא חציצת כריסה של אמו מונעתו ומפני שדבר תורה אין חציצה אף ברובו אלא במקפיד ואין כאן קפידא ואע"פ שחכמים גזרו ברוב שאינו מקפיד ובמיעוט המקפיד בזו העמידוה על דין תורה שהרי בזו חציצה בכלו הוא וחציצה בכלו ודאי מעכבת אע"פ שאין בה קפידא אלא טעם הדבר מפני שטבילת האם עלתה לו כשאר האיברים הנסתרים בה ואף כשתאמר משום חציצה לא תיקשי לך חציצת כלו דשאני עובר דהיינו רביתיה ואינה קרויה חציצה:
ומה שאמרו כאן באומות הלך אחר הזכר נתגיירו הלך אחר הפגום הלכה היא וכבר ביארנו ענינה בשלישי של קדושין בסוגית משנת י"ד: