סיכך על גבי פסי ביראות העשויים לעולי רגלים על הדרך שפירשנו בשני של עירובין להתירם לשאוב מהם להיות כל מה שבין הדיומדין נחשב כרשות היחיד ולהיות אויר שבנתים נחשב כפתחים אע"פ שאין שם צורת פתח כשרה לאותה שבת שבחג לבד לא לימי החול ובשבת גם כן לעולי רגלים לבד ובזמן הזה בזמן שיש שם בתי ישיבות שהתלמידים צריכים לילך שם לקבוע פרקם:
זה שביארנו במשנה שאם חמתה מרובה מצילתה פסולה פירושו בחמה הבאה מחמת הסכך אבל אם הסכך עשוי כתקנו עד שאם זורחת עליו חמה אין חמה הנכנסת לתוכה מרובה אבל הדפנות קלושות עד שכשתהא החמה זורחת מצידן נמצאת חמת הסוכה מרובה מצילתה כשרה שלא חששו בזה אלא מצד הסכך ומ"מ לדעת הסובר דירת קבע בעינן פסולה אף במחמת דפנות וכבר ביארנו שאין הלכה כן:
העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה אע"פ שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של ים כשרה שמאחר שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה לא יצאה לה מיהא מתורת עראי כמי שיתבאר:
העושה סוכתו כמין צריף והוא שאין לה גג אלא כותליה משתפעים והולכים ומתדבקים זה בזה למעלה כגון זו פסולה כמו שיתבאר למטה ואע"פ שזו נמשכת לדעת המזקיק דירת קבע וכבר פסקנו דירת עראי בעינן הרי אין זה דירה כלל אפילו לעראי כמו שביארנו למעלה ובגג טפח כשרה כל שיש בדפנות כשיעור דופן וסכך ר"ל ששה עשר טפחים ושיהיו הששה העליונים מדבר הראוי לסכך כמו שיתבאר במשנה התשיעית וכן כל מה שצריך לבאר באלו הענינים הנזכרים כאן בשיטה כבר בארנו למעלה:
זה שביארנו למעלה שמאחר שהוזכרה זו של ר' יהודה בשיטה זו לדעת דירת קבע הדברים נראין שמשנתנו מתורת קבע ועראי היא שנויה וכרבא אפשר שאף שלדעת רבה ור' זירא שמפרשים משנתנו בדרך אחרת הואיל ומ"מ מכשירה ר' יהודה ביתר מכ' אי אפשר לו שלא להכשיר בדירת קבע ועוד והרי בפי' אמרה בסוכה על גבי סוכה כמו שביארנו למעלה וכן בראשון של יומא היה מחייב סוכת החג במזוזה ואמרו שם בהדיא ר' יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירה קבע בעינן:
סוכה העשויה ככבשן ר"ל שהיא עגולה בלא זויות כל שיש לרבע בה שבעה טפחים על שבעה טפחים כשרה ולפי חשבון אמתא ברבועא אמתא ותרין חומשי באלכסונא צריך שיהא בקוטר העיגול ר"ל רחבו שבנקודה האמצעית ממנו עשרה טפחים פחות חומש והיקפו כ"ב טפחים ושני חומשין ביאור סוגיא זו אע"פ שאין צריך לנו בה לענין פסק ראיתי לכתוב ביאורה בקצור כדי להעמידך על תוכן ביאורה והוא שאמרו אמר ר' יוחנן סוכה העשויה ככבשן אם יש בהיקפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם ר"ל סביבות הקיפה מבפנים כשרה ואם לאו פסולה והוא אומרה לדעתו של ר' שמצריך לריבועה של סוכה ד' אמות על ד' אמות וכלל ידוע גברא באמתא יתיב ונמצא שהוא מצריך בה היקף כ"ד אמות ומתוך כך שאלו בה והרי מאחר שכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רחב טפח בתריסר סגיא שהרי כל שיש בהקפו שתים עשרה אמות יש בקו הרחב שלו ממזרח למערב ומצפון לדרום ארבע אמות ותירץ הני מילי בעיגולא אבל בריבועא בעינן טפי כלומר שאנו צריכים לד' אמות על ד' אמות מכל צד וד' אמות מרובעות כשאתה מודד בחוט הסובבו יש בו יותר משתים עשרה אמות והיינו סבורים שעל חוט הסובבו בריבוע הוא אומר כן וחזר ושאל בשיתסר סגיא שהעגול שיש בהיקפו שתים עשרה אמות כשאתה מרבעו מבחוץ נמצא הקו הסובבו בריבוע יתר רביע מצד מורשא דקרנאתא שאתה מוסיף בו ובכל אחד מארבע רוחותיו אתה מודד קו של ארבע אמות ונמצא שיעור הקו המקיף מארבע רוחותיו שש עשרה אמות והשיבו הני מילי בעיגולא דנפיק מיגו ריבועא כלומר שאם העגול שתים עשרה בהיקף כשאתה מרבעו מבחוץ נמצא החוט המקיפו בריבוע שש עשרה אמות אבל ריבועא מגו עיגולא בעינן טפי כלומר כל שאתה צריך לריבוע שאחר שעשייתו מרובע יהא כל קו שבו ארבע אמות כשאתה בא להקיף אחר כן אותו ריבוע בעיגול הרי הקו הסובבו בהיקף עיגול הוא יותר שהוא בכל צדדיו כאלכסון המרובע והוא הקשתות שעל קוי המרובע ור' יוחנן מאחר שהוא אומר כל שיש בהיקפה וכו' צריך הוא לעיגול שיהיו יכולים לרבע בתוכו ארבע אמות על ארבע אמות וחזר ושאל מכדי כל אמתא בריבוע אמתא ותרין חומשי באלכסונא ואע"פ שחכמי החשבון מנו שהם יותר אין בו כדאי לדקדק בו ונמצא מ"מ קו האמצעי שבעיגול זה היוצא ממזרח למערב או מצפון לדרום חמש אמות ושלשה חומשין ונמצא כשאתה בא למוד החוט המקיפו בעיגול שאתה מודד לחמש אמות וג' חומשין היקף ט"ו אמות ותשע חומשין והם שבסר נכי חומשא ואי אפשר לומר לא דק משבסר נכי חומשא לכ"ד שאין אומרים לא דק אפילו לחומרא בשיעור גדול כזה והשיב תלתא גברי בתרי אמתי יתבי ונמצאו עשרים וארבעה בני אדם יושבים בהיקף שש עשרה אמות וחזר ושאל והאיך די לנו בהיקף שש עשרה אמות והלא לפי מה שחשבנו לשבעה עשר נכי חומשא אנו צריכים ואין לומר לא דק שהרי אין אומרין לא דק אלא לחומרא וזו קולא הוא והשיב לעולם גברא באמתא יתיב ור' יוחנן מקום גברי לא חשיב כלומר שאינו אומר להושיבם בתוך הסוכה אלא סביבותיה מבחוץ ואינו מצריך בשיעור זה אלא האויר שמשפת מושבם הפנימית ולפנים ונמצא שקצרת את העגול אמה על פני כולו כשיעור מושבם וכשהיית סובר שמקום בני אדם בפנים היה היקפו מבפנים עשרים וארבעה וקו הרוחב שלו שמנה על שמנה ועכשיו מיעטת קו הרוחב אמה לכל צד ונשאר לך בו שש על שש והקיפם שמנה עשר ונמצא שהוא מצריך להיקף שמנה עשר ואע"פ שלפי מה שחשבנו בשבסר נכי חומשא סגיא לא דק ולחומרא לא דק ולמדת שכל זה לחשבון הידוע לרבותינו באמתא בריבועא אמתא ותרין חומשי באלכסונא וכן שכל שיש ברחבו טפח יש בהקיפו שלשה טפחים: