Meiri on Sukkah 7a

כבר ביארנו שלא הקלו בשלישית בטפח אלא בשיש שם שתי דפנות דעריבן אבל סוכה העשויה כמבוי דופן מכאן לצפון ודופן מכאן לדרום ומפולשת באמצע לא דיה בטפח אלא צריכה היא לפס ארבעה ומשהו בגובה עשרה ולהעמידו בפחות משלשה לאיזה דופן שירצה והרי יש כאן דופן שבעה עם הלבוד ומכאן הזהירו קצת מפרשים שלא לעשות פתחים בכל הקרנות שעל כל פנים צריכים אנו לשתי דפנות דעריבן אם לגמרי אם על ידי לבוד ואין צריך לומר שכל שאתה צריך להכשרה לצורת פתח אין לעשותה בקרן זוית שהרי אמרו בעירובין פתח שעשאו מן הצד אינו כלום ופי' בה גדולי הפוסקים בקרן זויות ומשם דפתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי הא כל שאין להכשרה צורך בכך אינו אלא נוי בעלמא ואין קפידין בכך ומ"מ י"מ זו של עירובין בדרך אחרת ולפי מה שכתבנו שם לא נאמרה אלא בנפרץ בקרן זוית אבל כל שעשאו הוא לשם בכונת פתח ודאי פתחא הוא ושם יתבאר הענין בע"ה:

סוכה העשויה בשתים כהלכתן ועריבן שפסקנו בשלישית שלה שדיה בטפח החמירו בה בצד אחד ונאמרו על זה שלש לשונות שכולם חולקים זה בזה:

הלשון הראשון הוא שאמרו ואינה ניתרת אלא בצורת פתח לדעת זה אין קפידא בטפח אם ישנו שם או אינו אלא עיקר הכשרה בצורת פתח בצד שלישי והוא קנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן ופירשו בעירובין שקנה העליון אין צריך ליגע על אותם שבצדדים אלא אפילו רחוקים כמה מהם ובלבד שיהיו מצומצמים כנגדם ושיהיו קנים שבצדדים גבוהים עשרה אומרין בהם גוד אסיק והלשון השני וניתרת נמי בצורת פתח וללשון זה דיו ברוח שלישי או בטפח שוחק או בצורת פתח והלשון השלישי וצריכה נמי צורת פתח כלומר ואינה ניתרת אלא בשניהם וגדולי הפוסקים פסקו כלשון אחרון להצריך את שניהם ממה שהוזכר בגמ' ברב כהנא שהזקיק את עצמו לשניהם ולי נראה ברור לפסוק כלשון אמצעי דניתרת נמי בצורת פתח וצורת פתח זה יעשהו או בדופן שלישי או בדופן רביעי ויש אומרים דוקא באותו שהטפח בו ומ"מ כל שעשה את הדופן השלישי במשך שבעה אם לגמרי אם על ידי לבוד אין צריכה כלום ואפילו הדפנות האחרות משוכות כמה ולמדת שלא נאמרו לשונות אלו בסוכה העשויה כמבוי כלל שהרי פס ארבעה עם הלבוד עושהו דופן שלם הא לא הוצרכנו לצורת פתח אלא כשהוכשרה השלישית בטפח וזו חולקים לומר כן אף בפס ארבעה וקצת ראיה לדבריהם שלא נאמרו לשונות אלו בגמ' אלא אחר שתיהן ואף גדולי המחברים כתבוה כן אלא שאין הדברים נראין ולדברי הכל כל שיש לה שלש דפנות שלמות אין צורך לצורת פתח אפילו נסתמה מארבע רוחות ואי אפשר ליכנס לה אלא דרך ארובה כשרה:

ולענין ביאור הסוגיא י"מ בלשונות אלו שאין בהם אלא שתי מחלוקות ששני לשונות האחרונים הם פירוש לראשון כלומר זה שאמר אינה נתרת אלא בצורת פתח אי אפשר לפרשו כמשמעו שאם כן טפח למה הוזכר ואי אפשר לומר שרבא חולק בכך שהרי טפח זה בברייתא הוזכר אלא כך פירושו או שנתרת אף בצורת פתח או שצריכה גם כן צורת פתח וי"מ בלשון ראשון אין קפידא בטפח על הדרך שהוזכר ר"ל בטפח שוחק לעשות רוב דופן ע"י לבוד אלא דיו בטפח מצומצם סמוך לכותל לגמרי וצורת פתח עמו ואין נראה כן וגדולי הרבנים פירשו בו שיהא חולק את הטפח שוחק חציו מכאן וחציו מכאן וקנה על גביהן ואינו נראה שהרי צורת פתח דיו בקנה מכאן וקנה מכאן ועוד שהרי הגמרא הזכירה בו בפירוש שכונת הענין הוא להיות בו רוב דופן:

אע"פ שלענין שבת נאסר לטלטל מדרבנן בשלש מחיצות עד שיהיה שם לחי מצד רביעי כמו שביארנו בעירובין בשבת שבתוך החג מיהא אם עשה סוכה ברשות הרבים אע"פ שהסוכה אין לה אלא שלש דפנות או שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח וצורת פתח עמה על הדרך שביארנו מותר לטלטל בה וכן אם עשאה לפני פתחו מותר להוציא מביתו לסוכה שמתוך שהוא דופן לסוכה נעשה דופן לשבת שבה וגדולי הפוסקים לא הביאו שמועה זו ואף גדולי הדורות פירשו ששמועה זו לא נאמרה כראוי שאם הוא אומר שהוא דופן לענין שבת מן התורה ולפטור המטלטל בה בדיעבד אף בשאר שבתות כן שכל שלש מחיצות מדאורייתא מותר לטלטל וצורת פתח כדופן הוא מ"מ ואם להתיר אף מדרבנן ולמה שהרי אף כשתחשוב את הטפח ובצורת פתח כדופן גמור אין כאן אלא שלש מחיצות והם סוברים שעיקר מה שהשמיענו בזו הוא לדון טפח זה וצורת פתח שעמו כדופן גמור ואף כשראינו כן אין כאן אלא שלש מחיצות עד שפירשוה בטפח לבד בלא צורת פתח וללמדנו היתרה מן התורה לבד ולפטור את המטלטל בדיעבד שהרי הצורת פתח אינו אלא מדברי סופרים אבל מן התורה דיה בשלישית בטפח ואמר שאף לשבת שבתוך החג אם טלטל בזו בלא צורת פתח פטור וכן י"מ אותה אף מדרבנן וכשהצורת פתח ברוח אחת והטפח ברוח אחרת ועיקר הדברים כמו שכתבנו תחילה להתיר אף בדרבנן ובטפח וצורת פתח מצד אחד שמאחר ששלש דפנות הוכשרו לסוכה הוכשרו לשבת שבתוכה ואע"פ שלשון דופן נאמר בה פירושו הואיל ודופן זה דופן המכשיר לענין סוכה כך מכשיר לשבת שבה:

דופן סוכה כדופן שבת להתיר בה מחיצת שתי בלא ערב כהקפת קנים האמורה בראשון של עירובין שהוכשרה למחיצה אע"פ שאין עומד מרובה על הפרוץ או שאף הפרוץ מרובה ובלבד שלא יהא בין קנה לקנה שלשה טפחים שהרי נעשה הכל עומד מתורת לבוד ויש חומר בדופן שבת דעלמא מדופן סוכה שדופן שבת כל שיצא הפרוץ מתורת לבוד אין מתירין אלא בעומד כפרוץ שכך הכלל לענין שבת פרוץ מרובה אסור ופרוץ כעומד מותר בפרצת עשר או ביתר מעשר אם יש לפרצה צורת פתח אבל פרוץ מרובה אסור על כל פנים ובסוכה היו שם שתי דפנות ושלישית אפילו טפח ויש צורות פתחים בשתי הדפנות אע"פ שפרוץ מרובה כשר ובלבד בעשר אבל ביתר מעשר אע"פ שיש לו צורת פתח צריך לפרוץ כעומד וכן כתבוה גדולי המחברים אלא שבשם תלמוד המערב שמעתי שאף ביתר מעשר מותר בסוכה וכן הדין הואיל והתרת בו פרוץ מרובה אף ביתר מעשר כן וכן פסקוה גדולי הדורות שלפנינו ויש אומרים דוקא בשיש בקרנות משך שבעה לכל אחת מהקרנות הדבקות:

כבר ידעת שהמבוי הסתום שיש לו לחי מצד הרביעי אותו לחי נידון כמחיצה ומותר בו אף מדברי סופרים סיכך על גבי מבוי בצד ראשו שהלחי לשם והסכך רחוק מן הדופן האמצעי של מבוי שנמצאת עכשיו סוכה זו שתי דפנות זו כנגד זו ומן הדין היתה צריכה לפס ארבעה ומשהו על הדרך שכתבנו כשרה בלא פס ארבעה לאותו שבת שבתוך החג אבל לא לחול שמאחר שלחי זה נידון כמחיצה לענין שבת למחיצה רביעית כך נחשב דופן לענין סוכה למחיצה שלישית וגדולי הרבנים פירשוה במבוי מפולש וחוץ מכבודם אין הדברים כלום שהלחי למפולש אינו מחיצה להכשיר ואם מפני שהם עושים אותה מחיצה לחומרא לחייב את הזורק כל שאינה מחיצה להיתר טלטול אינו מחיצה לענין סוכה ומ"מ בזו דוקא במבוי שיש לו לחי אבל במבוי שאין לו לחי ויש לו קורה לא לא אמרו בלחי אלא מפני שהוא משום מחיצה אבל קורה שאינו אלא משום היכר לא: