כשגודלין את ההושענא לתחוב את הלולב בתוכה אין אומרין שמאחר שאין הלולב צריך אגד הרי אין האגד מן המצוה עד שיהא מתוך כך צריך להניח כשיעור בית יד במקום אחיזתה שלא תהא הגדילה חוצצת בין היד להושענא אלא אוגדו ואינו חושש לחציצה שכל שלא נתפרש בו דין חציצה ואין חשש חציצתו אלא להיות הלקיחה תמה כל לנאותו אינו חוצץ כלומר אינו נקרא חציצה שתעשה לקיחתו בכך לקיחה שאינה תמה אלא אף בדרך זה הויא לה לקיחה תמה אע"פ שהגדילה אינה ממין הושענא והלולב שאילו כך אף מטעם אחר אתה אומר כן והוא שמין במינו אינו חוצץ ושמא תאמר צפהו זהב האמור בשופר למה חוצץ בזו מפני שלקול שופר הוא צריך והרי הוא משתנה ונעשה קול של זהב רצה ליטול את ההושענא וסודר כרוך בידו מותר שלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה ולקיחה תמה היא אע"פ שבעבודה אמרו שפסולה על הצדדים שבארנו באחרון של עירובין ולא עוד אלא אף על ידי כלי שמה לקיחה אא"כ הוא דרך בזיון כמו שיתבאר למטה:
לענין מי חטאת המקודשים התבאר במקומו שנוהגים היו להביאם מעיר לעיר לטהר את הטמאים והיו מביאים אותם בשפופרת של קנים ארוכה וכשמגיע לעיר לטהר את הטמאים לוקח את האזוב (ומכבסו) [ומכניסו] בשפופרת של קנים ומטבילו בהם ומזה היה האזוב קצר עד שכשחסרו המים שבשפופרת אוגדו בחוט על הכוש וזהו לשון מספקו בכוש ובחוט כלומר מאריכו כדי ספוקו וטובל במים ומעלה ואח"כ אוחז באזוב בידו ומזה ואע"פ שאף בשעת טבילה הוא צריך ללקיחה כדכתיב ולקח אזוב וטבל לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה ומ"מ בשעת הזאה צריך שיהא אוחז האזוב בידו שאם אוחז בכוש ולא באזוב הרי האזוב מתנענע מעצמו כאן וכאן ואין כונת הזאתו עולה יפה ופסולה:
המקדש מי חטאת צריך שיתן מים חיים בתוך כלי של אבן שכל מעשה פרה בכלי אבנים היתה נעשית ואח"כ יהא נותן האפר על המים עד שיראה האפר על המים ולא שיהא נותן את האפר תחלה בכלי והמים על האפר ואע"פ שכתיב ונתן עליו מים חיים ההיא פירושו שיערב אח"כ המים באפר ונתינת המים בתוך האפר צריך שיתנה בידו אבל אם נפל האפר מאליו מתוך הכלי שהיה בו לתוך הכלי שהמים בתוכו אינו כלום ומ"מ אם הפילה הוא מתוך הכלי שהוא בו לתוך הכלי שהמים בתוכו כשר כשם שלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה כמו שביארנו כך נתינה על ידי דבר אחר שמה נתינה ונוהגים היו לפעמים להביא מעיר לעיר אפר בשפופרת שאם יחסרו להם מים המקודשין שהיו מביאין בשפופרת אחר תהא זו מזומנת להם לקדש בהם מי חטאת במקום שהם ושואבים מים חיים ונותנין לתוך שוקת של אבן ונותן את האפר עליהם ומקדש ועל זו אמרו נפל שפופרת לשוקת פסולה הפילה הוא כשרה על הדרך שביארנו: