יש בסוגיא זו בלבול נוסחאות ופירושים שצריך להעירך עליהם דרך קצרה אע"פ שאין בה צורך לענין פסק והוא מה שאמרו בשלמא דר' יאשיה לא פליגא אדרב הונא ורב חנן דלא יהיב שיעורא למשכא כלומר בודאי אין בדבריו עם דבריהם מחלוקת תלויה בדבר אחר אלא בדבר זה בלבד ר"ל על איזה צד יש להכשיר בגובה יותר מכ' שלר' יאשיה אינו תלוי באורך ורוחב כלל אלא בין ארוכה בין קצרה כל שדפנות מגיעות לסכך כשרה וכדרבה ולרב הונא תלוי בד' אמות אבל ביותר מד' כשרה וכדר' זירא ולרב חנן כל שמחזקת יותר מכדי ראשו ורובו ושולחנו כשרה אפי' שלא בדפנות מגיעות לסכך ודלא כרבה ואע"פ שמ"מ אין כאן צל סכך ודלא כר' זירא ולא נתברר טעם לדבריו אלא שאפשר שהוא סובר שכל שהיא רחבה כשיעור זה אפשר שלא להיות שם צל סכך וכעין טעמו של ר' זירא אלא שאמר דלא כחד על מה שהוספנו עליו ר"ל על ר' זירא שתלינו את דבריו בשיעור ד' אמות ומ"מ אחר שלא הזכיר ר' יאשיה שיעור של משך כלל אי אפשר לתלות בין ר' יאשיה ובין רב הונא ורב חנן מחלוקת בדבר אחר אלא בענין זה ר"ל על איזה צד מכשירין סוכה בגבוהה למעלה מכ' אלא רב ורב חנן נימא בהכשר סוכה קא מפלגי כלומר שהם בעצמם חולקים מצד אחר על הכשר סוכה שלרב הונא אינה כשרה אלא בד' אמות על ד' אמות ולרב חנן כשרה במחזקת ראשו ורובו ושלחנו ומתוך שהם חולקים בזו הם מפרשים מחלוקת משנתנו כל אחד לטענתו וכלל הדברים שלא פסלו חכמים בגובה זה אלא בששיעור משך הסוכה מצומצם אבל כל שהשיעור יתר מדינו כשרה וא"כ נמצא לדעת רב הונא הכשר הסוכה בד' על ד' ולרב חנן במחזקת ותירץ שלעולם כולם סוברים שהכשר סוכה במחזקת הוא ואין מחלוקת משנתנו תלויה בשיעור הסוכה מצומצם או יתר אלא שלרב חנן מחלוקתם בשיעור הכשר לבד הא ביתר משיעור הכשר כשרה אף בגובה זה ורב הונא סבר שאף בשיעור הכשר סוכה או אף ביתר מכשיעור מחלוקת עד שיהא שם יתר מארבע אמות וכר' זירא:
ויש גורסים בשלמא דר' יאשיה פליגא אדרב הונא ורב חנן וכו' ופירושו שחלק עמהם בעיקר הענין לבד ר"ל באיזו צד מכשירין סוכה גבוהה ולא בדבר אחר והכל מתבאר בדרך אחת ומה שהקשו אח"כ מסוכתה של הילנאי המלכה לרב הונא ולרב חנן הקשוה ופשוטה היא: