ובלשון אחר הוזכרה שמועה זו בסוגיא זו שבאין לה פצימין כולם מודים שפסולה וביש לה אביי מכשיר מתורת לבוד ורבא פוסל ולשיטת גדולי הרבנים רבא פוסל הואיל והפצימין לאו לסוכה עבידי ולשיטתנו מה שהכשיר אביי מתורת לבוד פירושו שרואין את הלחיים כלבודים ונעשו דופן שלם אף לחול ולרבא אין לחיים מכשירים מיהא בחול וגדולי המפרשים סוברים בלשון זה האחרון שלאביי כשרה דוקא בשבת שבתוך החג ולרבא פסולה אף בשבת ונתנו טעם לדבריהם שאין זה דומה ללחי שהתרנוהו מיהא בשבת שבסיכך על גבי מבוי על פתח מבוי מבפנים סיכך והלחי דופן למבוי אבל זה על פתח אכסדרה מבחוץ סיכך ודיים ללחיים להיות דופן לאכסדרה מתוכה עם שאר הכשר דפנות לטלטול החצר אבל לא להכשר סוכה ודברים זרים הם אע"פ שהראו עצמם כמשתבחים בהם ומ"מ הלכה כלשון ראשון ואליבא דרבא ולדעתנו הוכשרה בלחיים אף בחול וכל שכן לשיטת גדולי הרבנים בפצימין פחות משלשה אלא שהדברים נראין כדעתנו ושיטת גדולי הפוסקים ומה שציירו בה ולשון גדולי המחברים בשמועה זו נראה להדיא כשיטתנו כמו שכתבנו בעירובין פרק גגות:
ולחיים אלו בין נראין מבפנים ושוים מבחוץ בין בהיפך כשרים ופירוש נראה מבפנים ושוה מבחוץ או נראה מבחוץ ושוה מבפנים הוא בלחי היוצא מן הכותל בעצמו כגון שקצר בעובי הכותל עד שמתוך קצורה נראה אותו היוצא כבליטה ואותה בליטה נקראת לחי ולפעמים שוה מבפנים ומגרעת שלה מצד חוץ ושוה מבפנים ונראית לעומדים בחוץ ולא לעומדים בפנים כגון זה ולפעמים הבליטה נראית מבפנים ושוה מבחוץ ונראית בפנים ולא בחוץ כגון זה וכמה קשה לפרש דבר זה לשיטת גדולי הרבנים עד שהם צריכים להוציאה מכלל ענין השמועה ולהעמידה כשהיו לה שתי דפנות דעריבן והשלישית סמוכה לאכסדרה והיה צריך בה לטפח שוחק ולהעמידו בפחות משלשה או לפס ארבעה ולא היה רואה בה לא פס ארבעה ולא טפח שוחק בפחות משלשה הכל כמו שכתוב בפירושיהם ואף בזו אין דבריהם מתישבין שאם בפס ארבעה ומשהו האיך אפשר לפס ארבעה ומשהו שלא ליראות בפנים והלא צריך הוא לעמוד ברוח שלישי ומשוך כלפי משכו של רוח ואם פס של טפח שוחק אף הוא צריך לעמוד במשכו של רוח בפחות משלשה אלא שעיקר הדברים כמו שכתבנו:
פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה ומ"מ פי' בגמ' בלשון זה הרבה ענינים וכלם הלכה פסוקה הראשון קנים היוצאים אחורי הסוכה כגון שעשה שלש דפנות מערב וצפון ודרום וסיכך עליהם ונכנס בה מצד מזרח וקני הסכך משוכים אחורי דופן אמצעי של מערב כשיעור הכשר סוכה והרי זו סוכה אחרת שכל שאחורי הסוכה ודופן מפסיק ביניהם אינו מסוכה זו אלא סוכה אחרת היא וכל שעשה לה שלש דפנות וצלתה מרובה מחמתה כשרה אע"פ שסיכוך זה ר"ל קנים היוצאים לא נעשה לשם אותה סוכה אלא לשם הסוכה הגדולה שהם יוצאים ממנה שהרי מ"מ תחלת עשייתו לצל הוא:
והשני שקנים אלו יוצאים לפני הסוכה לצד המזרח ואותו צד אין בו שום פתח ולא שום גיפוף לדונו כפתח עד שיפסיק בין סוכה זו לקנים היוצאים ממנה ממשך הדפנות ואילך וכל שדופן אחת נמשכת כשיעור יציאת הקנים הרי הוא מכלל הסוכה וישנים תחתיהם כגון זה אע"פ שדופן הנמשך לא כוונו בו להכשיר עד שנדמהו לפס ארבעה שהוא בא להכשיר אעפ"כ אין אומרין סכך בפני עצמו הוא ואין בו אלא דופן אחת אלא בכלל הסוכה הוא כדין שלישית אפי' טפח ומ"מ אם היה צורת פתח מצד רביעי יראה שהוא מפסיק אע"פ שכבר יש לה שלש דפנות כהלכתן ואין צורך לצורת פתח:
והשלישי הוא שפירשו פסל היוצא מהכשר סוכה ר"ל שחמתו מרובה מצלתו אם מצד שבאותו רוח אין בו שום דופן שיגין אם לסבה אחרת ובא ללמד שאע"פ שיש בסוכה חלק ממנה כגון רביעיתה או שלישיתה שחמתו מרובה מצלתו הואיל והסוכה בכללה צלתה מרובה אין פוסלין בה אף אותו חלק שחמתו מרובה מצלתו ואפי' היה בו הכשר סוכה:
והרביעי הוא שפירשו סכך היוצא מתורת סוכה ר"ל שאינו ממין סכך כשר ואמר שכל שהוא בפחות משלשה כשר אף בקטנה ונידון כסוכה ר"ל להשלים בו שיעור שבעה ובא ללמד שאע"פ שהוא פסול בעצמו מצטרף הוא להשלים את השיעור כדין האמור בטיט הנרוק ר"ל שראוי להריקו מכלי לכלי כמים עכורים שהטובל בו לא עלתה לו טבילה והוא משלים את המקוה לשיעור ארבעים סאה ואע"פ שאף באויר כן זה מצטרף וישנין תחתיו ואויר מצטרף ואין ישנין תחתיו ויש חולקין בזו כמו שכתבנו למעלה: