המשנה השמינית והכונה בה כשלפניה והוא שאמר בית שנפחת וסכך על גביו אם יש בין כותל לסיכוך ארבע אמות פסולה וכן בחצר שהיא מוקפת אכסדרה סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו אם יש תחתיו ארבע אמות פסולה אמר הר"ם גם זה עקר גדול ראוי לשמרו כי כשיש מראש הדופן עד גג הסוכה פחות מארבע אמות וביניהם בנין או סכך פסול נראה כאלו ראש דופן עקום ומגיע בסכך הכשר וזהו הענין שנאמר עליו דופן עקומה והיא הלכה למשה מסיני וסוכה גדולה הוא שישאר באמצע הסוכה סכך כשר שיש בו שבעה על שבעה וכבר נתבאר לך כי דין דופן עקומה בארבע הרוחות ואכסדרה הוא מקום לפני הבתים ומוקף משלש רוחותיו והביא אלו השלש הלכות ללמדך כי דופן עקומה דינו בו על איזה שיהיה בין הבתים שאותן הכותלים נבנו לבית או לחצר הבית שאותן הכותלים לא נתכוונו בהן שיהיו כותלים לתקרה שמקרין חצר הבית אבל נבנו לשמור הבית מן הדרך שהולכין בה רבים או בסוכה גדולה שמבדיל סכך פסול בין הדפנות ובין סכך כשר ושמור זה הלשון וזכרהו והוא אמרם סכך פסול מן הצד פוסל בארבע אמות באמצע פוסל בארבעה טפחים כמו שנתבאר בזה הפרק:
אמר המאירי בית שנפחת ר"ל שנפחת גגו באמצע רחוק מן המחיצות לכל צד וסיכך על אותו הפתח ונמצא מה שנשאר מן הגג שהוא סכך פסול מפסיק בין הדפנות לסכך הכשר אם יש בין כותל לסיכוך ד' אמות פסולה פחות מכן כשרה מדין דופן עקומה שאומרין דופן עקומה אף לכמה רוחות וכן חצר המוקפת אכסדרא כגון שיוצאין גזוזטראות מן הכותלים לפני פתחי העליות ותקרה עליהם סביב לארבע רוחות החצר או לשלש רוחות החצר לקצתם שלא היה דרכם לעשות אכסדרא ברוח שבו נכנסין לחצר והאויר נשאר באמצע סיכך על אותו אויר בשפתות האכסדרא ונמצאת תקרת האכסדרא מפסקת בין הכותלים לסיכוך וסתם אכסדרה שתי רוחות של ארך הבית קצרות בפחות מארבע אבל אותה היוצאה בכותל אמצעי רחבה הרבה עד שאין כותל אמצעי משמש לסוכה ועליה אמרו שאם יש בה ד' אמות פסולה ואין צריך לומר אם היה כן בכולן וכן סוכה גדולה שהקיפוה בדבר שאין מסככין בו והסכך כשר באמצעה:
זהו ביאור המשנה וכן הלכה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הם:
זה שביאר במשנתנו בשלשה מינין ר"ל בית ואכסדרא וסכך פסול כולם לצורך נשנו שאם לימדה בבית ולא באחרות הייתי אומר בית הוא דמחיצות דידיה לבית עבידן ואחר שנעשה הבית סוכה ראוי לדון כותלי הבית כדפני הסוכה על ידי עקום אבל אכסדרא דסוכה באכסדרא וכותלים דבית אין ראוי לדונם כדופני הסוכה קמ"ל ואף בשלימד את שתיהן הייתי אומר דוקא באלו שהדבר המפסיק הוא ממין סכך כשר אבל סכך הפסול לא קמ"ל וא"ת לשנות האחרונה ולא הוצרכו הראשונות זו ואין צריך לומר זו קתני כלומר לא סוף דבר בזו אלא אף בזו:
סכך פסול באמצע פוסל בארבעה טפחים שכל שהוא מקום חשוב חולק ומפסיק בנתים והרי הוא פסולה אא"כ יש משפת הסכך פסול להלן לאיזה רוח שיעור סוכה בשלש דפנות כגון שיש לסוכה ארבע דפנות ויש שיעור סוכה משפת הסכך פסול לאיזה צד אבל סתם סוכה שאין לה אלא שלש דפנות כשאתה חולק את הסוכה אע"פ שיש שיעור סוכה בחלק ממנה הרי הופקעה משם דופן אחת ומתוך כך פסולה פחות מארבעה כשרה וישנין תחתיו ויש אומרין שאין ישנין תחתיו אלא בפחות משלשה וממה שאמרו למטה זה מצטרף וישנין תחתיו ר"ל סכך פסול פחות משלשה אלמא הא בשלשה אין ישנין ומ"מ י"מ בה דרבותא אשמעינן שאף בסוכה שלא נשאר מן הסכך פסול ואילך שיעור סוכה הואיל והוא פחות משלשה ישנין תחתיו וכך כתבוה גדולי הדורות: