המשנה השלישית כל השופרות כשרין וכו' כונת המשנה לבאר שופר של איזו בהמה ושל איזו חיה אנו מכשירין ואמר על זה כל השופרות פי' בין של זכרים ר"ל של כבשים והוא שופר של איל בין של נקבות ר"ל של רחלות או של עז בין של יעל והוא מין חיה כמו שאמר יעלי סלע היא החיה הנזכרת בתורה בשם אקו והוא תיש הבר ונקרא בלשון לע"ז בו"ק אישטואניי"ן ושופר שלה פשוט ר"ל שאינו כפוף כקרן הכבשים כלם כשרים לתקיעה של ר"ה מפני שהם נקראים שופר ולשופר אנו צריכים חוץ משל פרה שנקרא קרן כדכתיב בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו והוא הדין לשל שור שאף הוא בכלל פרה וכדקאמר עלה בגמ' ותיטב לי"י משור פר מקרין מפריס אם שור למה פר וכו' שהרי בן יומו קרוי שור ואינו קרוי פר עד שלש שנים אלא משופר כלומר מתפלה חביבה העשויה בשופר אלא דנקט פרה מפני שקרניה ראויים יותר אמר ר' יוסי והלא כל השופרות נקראו קרן שהרי כתוב ביהושע במשוך בקרן היובל כשמעכם את קול השופר והיובל פירושו איל כמו שפי' בגמ' ואע"פ שנקרא קרן אתה מכשירו אף אני אביא קרני פרה אע"פ שנקרא קרן והיה דעתו של ר' יוסי להכשיר כל השופרות אפילו של פרה ופי' בגמ' שתשובת חכמים על זה היתה שכל השופרות אקרו קרן ואקרו שופר כלומר שאין הכונה בפסול קרן פרה מפני שנקרא קרן לבד אלא מפני שנקרא קרן ולא נקרא שופר ושאר שופרות אע"פ שנקראו קרן הואיל ונקראו גם כן שופר כשרים ואם תקשה היכן מצינו שופר של יעל קרוי שופר שאנו מכשירים אותו עד שמתוך קושיא זו פירשו בדברי חכמים כל השופרות נקראים שופר אם בלשון תורה אם בלשון בני אדם מה שאין כן בקרני פרה שלא נקרא שופר לא בתורה ולא בלשון בני אדם אלא שאין אנו צריכים לזה לדעתי שאין אנו צריכים להיות שופר שאנו תוקעין בו נקרא שופר אלא לאותם שקראם הכתוב קרן שמאחר שקראם הכתוב קרן אם אינו חוזר וקוראם בלשון שופר נאמר עליו שאינו שופר ואפילו נתפשט לשון בני אדם עליו בשופר אבל של יעל לא נקרא בכתוב לא קרן ולא שופר והואיל וכן אין אנו קפדים בו הואיל ולשון בני אדם מתפשט עליו לקראו בשם שופר וכן יש מקשים בשל תיש שהרי לא מצינו לו בשום מקום שיהא קרוי שופר ונקרא קרן כדכתיב והצפיר השעיר קרן חזות בין עיניו ומ"מ יש לתרץ שהתיש בכלל הכבש הוא כדכתיב שה כבשים ושה עזים וכן יש מי שהקשה מפני מה לא הוזכר במשנה לפסול קרן ראם מדכתיב וקרני ראם קרניו ותירצו בתוספות שאין קרנים שלה חלולים ואינם ראויים לשופר ואחר שאינו חלול אע"פ שאפשר לקדחו אינו בכלל שופר שאין שופר אלא בשהוא חלול אע"פ שזכרותו ממלאו שהזכרות אינו בכלל העצם וכמו שאמרו קדחו בזכרותו אינו חוצץ ותקיעתו כשרה אלמא שאינו מכלל העצם אלא שהוא ממינו ראינו חוצץ ומ"מ אף בשזכרוהו בתוכו נקרא הוא חלול אלא שצריך ליטול את הזכרות כדי להעביר את הקול אבל של ראם הכל הוא עצם אחד ואינו חלול כלל ולפיכך אינו בכלל שופר ואפילו קדחו פסול וכן בשל צבי וכלל הדברים מ"מ שחכמים מכשירים כל השופרות חוץ משל פרה והלכה כדבריהם בדיעבד אלא שלכתחלה אנו צריכים לשופר של איל כמו שיתבאר במשנה הסמוכה לזו ומגדולי המחברים פוסלין בר"ה אף בדיעבד כל השופרות חוץ מקרן כבשים הכפוף ואין הדברים נראין.
זהו ביאור המשנה ובגמ' נזכרו עוד טעמים אחרים לפסול קרני פרה ואחד מהם שאין קטיגור נעשה סניגור על דרך מה שאמרו שאין כהן גדול נכנס לפני לפנים בבגדי זהב לעבוד עבודה ואע"ג דאיכא ארון וכפרת וכרוב חוטא בל יקרב קאמרינן באלו אין החוטא מקריבם אלא במקומם הם תקועים ועומדים ואע"ג דאיכא כף ומחתה חוטא בל יתגאה קאמרינן וכף ומחתה אינן דברים של נוי אלא של תשמיש ושופר הוא דבר של נוי שמתגאה בו בנעימות הקול ועוד הזכירו טעמים אחרים ואין אנו צריכים להזכירם לענין פסק: