הדומים. לשון שבח ותהלה כד"א דום לה' והתחולל לו וכן דומיני הוא שבח ותהלה ורבים הם בספר הזה:
בקול אחד. כד"א כלם כאחד עונים ואומרים וכתיב וקרא זה אל זה ואמר קדוש כו' שאין מלאך אחד מקדש קודם שמתחיל חבירו:
על הרי בשמים. קרי ביה בשמים:
טהרנו כצבי. דכתיב ביה הטמא והטהור יאכלנו הרי שהוא טהור מלקבל טומאה:
כקרבן צביים. נראה דצ"ל גדיים שהרי אין הצבי כשר להקרבה:
ואילים. ר"ל אילי הצאן:
אתא לך כו'. בא לך מן הריח הרע אנ הריח הטוב ועיין בילקוט:
בזכות אבותינו. שנקראו הרים כד"א שמעו הרים את ריב ה':
ונכבשין. נוחין ונכנעים ומודים זה לזה:
ה"ג זה לזה בהלכה עליהם הכתוב אומר אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ואין דיבור אלא לשון נחת כד"א ידבר עמים תחתינו ולא עוד כו' ועיין בפ' במה אשה. קורין בתורה עוסקים בתורה ביחד שנים שנים או יותר וכדכתיב איש אל רעהו וכן כתיב כאן חברים מקשיבים ובפ' במה אשה גרס ב' ת"ח המקשיבים זה לזה בהלכה הקדוש ברוך הוא מקשיב לקולם שנאמר היושבת בגנים חברים מקשיבים כו':
מקשיב לקולם גרסינן:
להכניס בהן גרסי':
ולימדה עליהם גרסינן:
שריהם. של אומות העולם:
אצלי בשמים. קרי ביה על הרי בשמים כלומר על ההרים שבשמים:
כי הדא כו'. כלומר הרי בשמים פי' סמים ממש ור"ל שרי האומות שהם הסם והעיקר שלהם כדמפרש ואזיל:
תרין. כלומר הפסוק השני:
לעשות בהם משפט כו'. לא נתבאר היכא יליף ליה ובילקוט יהושע ובילקוט ישעיה גרס כתוב א' אומר ירה בים וכתוב אחד אומר רמה בים כיון שראו ישראל שרה של מצרים נופל נתנו שבח לכך נאמר רמה בים ואח"כ כתיב מרכבות פרעה וחילו ירה בים:
הדא חקלא כו'. השדה הזו כשהיא נקצרת שלא בעונתה אפי' התבן אינו טוב וכשהיא נקצרת בעונתה אף התבן הוא טוב:
מקטיף גר'. ופי' נלקט שקוטפים האשכולות:
בסמיה. החומץ שעושין ממנו:
איתעביד כו'. כשנעשה הכרם חמר פי' יין טוב אז כרתו אותו וענין המשלים כולם שכשישראל ממהרים את הקץ אינו עולה בידם ובעתו במהרה יעלה בידם ועלו בשם ה' יתברך ויתעלה לנצח נצחים ועינינו תראנו אמן: