ישמחו הנפשות ויגילו הלבבות. בס' הקדוש ספר חובת הלבבות. יקרה היא מפנינים בית והון נחלת אבות. חכמה צפונה ויראת ה' נחצבת. אשר אזן וחקר חד מדרי קדמאי מיישרי הלבבות ה"ה החסיד מורנו ורבינו בחיי הדיין הספרדי מנוחתו כבוד בגנזי ערבות. אמרותיו טהורות עינים מאירות ולבבות ערבות. כאשר הפליגו הקדמונים מחיבור הקדוש והנורא הזה שכל ההוגה בו מחזה שדי יחזה ויאמר הנה אלהינו זה. ומבואר בספר מ"מ בפרשת בהר ובמקומות זולתם שאמר המגיד להרב ב"י שילמוד בכל יום קריאה אחת מספר חובת הלבבות להכניע היצה"ר ולהשפילו מתוקפו כי היצר מכניס מחשבות והרהורים בלבך לאבדך להוממך להשמידך ואתה עמוד כנגדו ובטל אותם מלבך כו' ע"ש באורך. והחסיד בעל ר"ח לא זזה ידו ממנו בכל הספר וכן בספר הישר לר"ת ובשל"ה וזולתם זכרונם לחיי העוה"ב. וז"ל צוואת הרב ר' יונה סימן ל"ג וצריך האדם להתדבק מאד בספר חובת הלבבות אשר משם יקח פנימיות המדות המובחרים לעבודת השם ב"ה וב"ש וצריך להעמיק בו יותר ממה שיעמיק האדם בלימוד נגעים ואהלות ושיטות העמוקות לגודל פנימיותם ודקותם ודי בדברים האלה בענין זה, עכ"ל:
האמנם בדור יתום הזה בעו"ה כל ספרי המוסר בקרן מונחות. ובפרט מספר הקדוש הזה ידיהן משוכות. כי יהיה להם כדברי הספר החתום. והוא מסיבת קושי ההעתקה שנתחבר בלשון ערבי כדי שתהיה יד הכל ממשמשין בו והיעתק אל לשון הקודש בל' צחה וקצרה. וכמעט דלת הבנתו סגורה. ורבים וכן שלמים החרדים לדבר ה' נכספה וגם כלתה נפשם. ליהנות מזיו אורו הבהירה באספקלריא המאירה. ואם אמנם נמצא עליו פירושים שונים. כבר נודע בשערים שאינם יוצאים ידי חובת ביאור מכמה פנים. ואף גם קצרו במקום שאמרו להאריך. וכתב בס"ח סי' תתקפ"ד וז"ל שבזמן הזה שאין חכמה יתירה צריך לרב לפרש הכל וגם אם יכתוב פירוש יפרש הכל שלא יהיה יגע לחשוב ויבטל משאר ד"ת ע"ש. ואני בעניי הכינותי את לבבי מעודי על דברי הספר הקדוש הזה בדבקים ובחשוקים וחפצה יתירה. כי הבינותי כי לו משפט הבכורה. מכל ספרי מוסר ויראה. אי בעית אימא קרא. ואבע"א סברא. ואתנה את לבי אל דברי הספר הזה וארא כי יש בו כמה דברים סתומים באין פירוש ויגעתי ביגיעה רבה ומצאתי כמה פירושים נכונים והגהות צודקות. כיד ה' הטובה עלי מפי סופרים וספרים. ושבעתים מבוררים. ורבים וכן שלמים אנשי השם מביני מדע כאשר ראו דבריהם כי נעמו העירוני והרהיבוני וזרזוני לאמר כלה מעשיך ומלאכת שמים ומצוה שאין לה דורשין יקרה היא וחביבה בעיני אלהים ואדם לאור באור החיים. ואם אמנם ידעתי קוצר כחי וידיעתי ומיעוט השגתי. אך תמכתי יתדותי מה שמצאתי ראיתי בס"ח סימן תק"ל וז"ל כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם וגו' כל מי שגלה לו הקב"ה דבר ואינה כותבה ויכול לכתוב הרי גוזל מי שגילה לו כי לא גילה לו אלא לכתוב דכתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם וכתיב יפוצו מעינותיך חוצה וזהו שכתוב יביא במשפט על כל נעלם שגורם שנענש אם טוב שגלה לו ואם רע שאינה כותבה עכ"ל וכ"כ החסיד המחבר בסוף פ"ט משער התשובה ע"ש. מצורף לזה מעלת המזכה את הרבים שהפליגו בו חז"ל במשנה ובגמרא. והמחבר בפ"ו משער האהבה האריך מאד במעלתו ושם העתקתי ג"כ דברי הזוהר מפרשת תרומה ע"ש. על כל הדברים והאמת האלו אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי ולעשות רצונך אלהי חפצתי ואליו בטחתי. ובזכות החסיד בעהמ"ח נשענתי. וחצני נערתי. ומתני שנסתי. ושניים ושלישים במועצות ודעת כתבתי. ואלה הדברים שעשיתים ולא עזבתים. ואלו התועליות הנמשכים מיגיעתי וממלאכתי. בפירושי זה אשר טפחתי ורביתי:
ראשונה ראיתי כי טוב להרחיב קצת הפי' והביאור למען ירוץ כל קורא בו יבין וישכיל באר היטב דברי המחבר את כל ונוכחת בשובה ונחת. כמ"ש בס"ח כנז"ל למען ידעו ויבינו גדולים וקטנים להבין ולהשכיל בדברי המחבר. ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות בפירושו ובביאורו רק בדרך פשוט וישר ובל' צחה וברורה ולישנא קלילא כאשר עיני כל יראה הטוב והישר:
והשנית אמרתי אלקטה נא גם בין האמרים חקרי לב מספרים קדמונים שאין יד הכל ממשמשין בהם כמעט שנשתכחו והבאתי דבריהם דברי אלהים חיים כל אחד על דגלו ומקומו דבר דבור על אפניו והם ס' האמונות לרבינו סעדיה גאון ז"ל. ומספר הכוזרי העתקתי ממש רוב דבריו הנחמדים ומספר מורה הנבוכים ומר"ח ושעה"ק ושל"ה וא"צ וי"נ וקנ"ח. וזולתם הרבה תראנו בישע אלהים איש על מקומו ויחדו יהיו תמים על שפתיך כדבש לפיך. וכענקים לגרגרותיך:
והשלישית גם לזאת פקחתי עיני שרוב הפסוקים שהביא המחבר בספר הזה אינם מושלמים וקצר חצים מגודל בקיאותו וסמך על המעיין לגומרם וידוע שעל הרוב עיקר דבריו נלקחים מסיף המקרא ולפעמים מכל הענין לכך ראיתי כי טוב להעתיק כל הפסוקים בשלימות עד גמירא. וירוץ בו כל קורא. ואף גם פירשתי כל הפסוקים הקשים ע"פ גדולי המפרשים רש"י ורד"ק לידע ולהודיע כוונת המחבר על נכון. לשום שכל במקרא:
והרביעית יצאתי להשכיל בינה להבין ולהורות. כל המלות הזרות. שהביא המחבר מספר ההגיון כמו העשרה סוגים וחומר וצורה וזולתם. דרשתי וחקרתי אותם היטב במקומות מושבותיהם ופרשתי אותם בדרך קצרה. בשפה ברורה. אחת מהנה לא נעדרה. שלא תהיה דרכם נסתרה. וגם סקלתי כל הקמשונים והטעיות שנפלו בראשונים מפי סופרים וספרים. ומפירושים הנדפסים העתקתי דבריהם הישרים. וגם העתקתי כל ההגהות ופירושים שמצאתי ביד המופלג המפורסם מו"ה נפתלי בהרב מו"ה לוי זלה"ה מבראד מה שכתב בגליון ספר ח"ה והבאתים כל אחד על מקומו משמו וקראתי לפירושי זה מרפא לנפש כי ממנו נקח מרפא לנפשנו. וארוכה לנשמתנו. מי האיש החפץ חיים נצחיים. יקח מפריו ויהיה לו למשיב נפש וסם חיים. ולכל בשרו מרפא לשון עץ חיים. ולאור באור החיים. ואף גם שמי בקרבו. אולי אבנה גם אנכי ממנו ואזכה להיות ממצדיקי רבים לעולם ועד. והנני מפיל תחנתי לפני כל גמיר וסביר לבל יעל על לבם הטהור לחשוב ולדבר שיצאתי להשכיל בינה לאנשים חכמים ונבונים המלאים בכל חכמה ומדע ככלכל ודרדע. רק לאנשים כערכי וכגילי. ולפחותים ממני יאמרו לי לי. ומי מעכב ביד הרוצה לפרש פירוש זולת פירושנו כפי יד שכלו מגעת. הרי הספר עצמו לפניו בלי תוספת ומגרעת. וישוטטו רבים ותרבה הדעת. ואפשר שיהיו דברינו נכוחים למבינים וישרים למוצאי דעת. וה' ינחני במעגלי צדק למען שמו שלא יהיה בדברי טעות ומגרעת. ועוד אני מתודה ומתנצל על כל שגיאות מי יבין ומנסתרות ינקני. ולכף זכות ידינני. וכבר התנצל החסיד המחבר בהקדמתו ואמר כי כח הבשרי קצר מהשיג וטבע האנושי חסר מהשלים ע"ש באורך. וא"כ אנן מה נענה בתריה. ובכן אשא עיני אל ה' ואליו אקרא להוציא הספר הקדוש הזה לאורה. להגדיל תורה ולהאדירה. ויזכו לראות בביאת הגואל במהרה. ובבנין בית הבחירה. במהרה בימינו אמן:
כ"ד המפרש מתאבק ומתדבק בעפר רגלי שלמים יראי ה' וחושבי שמו. הק' רפאל בהרב המנוח החסיד מו"ה זכריה מענדיל זצ"ל. שהיה דיין בק"ק פפד"א. מק"ק יאמפלא ולע"ע מתגורר בק"ק שדה לבן יצ"ו: