תלתא זמנין מן תשע תשע זמנין מן תלת. דברי הש"ס א"א לפרש בענין אחר אלא כדפרישית שמסדר בתחילה תשעה אבנים בג' של שלשה שלשה זו אצל זו וחוזר ונותן עליהן ט' אבנים בשלשה שלשה וכן בפעם השלישית נמצא כל הג' שורות הן שלש אורך ושלש רוחב בריבוע וכל אבן אמה על אמה ברום אמה ומדייק היטב גם לישנא דמתני' שלש על שלש והיינו בריבוע כדאמרן ועל רום שלש. וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהל' שמיטה בהלכה ו' והר"ב שפירש שכל אבן הוא אמה על אמה ברום ג' אמות וכו' וא"כ מסודרות הן ג' שורות של תשעה זו אצל זו ואין כאן ג' על ג' כ"א תשעה אורך וג' רוחב וזהו שהלך בעקבות הר"ש שבתחילה פי' כמו שכתבתי והוא דרך הרמב"ם ואח"כ חזר בו וכתב ולכאורה לישנא דמתני' משמע כ"ז לג' המורביות ושמא כל אבן ואבן היתה של אמה על אמה ברום ג' אמות שכן דרך לחצוב בתחלה וכו' וכמדומה דלישנא דמתני' גופה לא משמע אלא שיהו הג' שורות של ג' על ג' ברבוע ועל רום ג' וכל אבן רום אמה כדלעיל ופשיטא דלישנא דהש"ס א"א לפרש אלא כדאמרן דהא תלתא מן תשע מן תלת קאמר ולדבריו לא הוי אלא תלתא מן תשע תשע ועוד דאדרבה דרך המסדרי אבנים לבנין מסדרין שורות שורות וזו על גבי זו ולדבריו אין כאן אלא ג' שורות זו אצל זו וניחא טפי ג"כ לישנא דמתני' לדרך הרמב"ם וכן לדינא שיהו השירות מסודרות גם בזו על גבי זו והיינו דקמ"ל הש"ס היך עבידא וכו' כלומר דוקא בדרך הזה דאל"כ הוי קשה מאי קמ"ל וכי חושבנא דהאבנים אתא לאשמועינן במה שמפורש החשבון במתני' תמן תנינן הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא. למאי דפרישית בפנים מבואר הוא מ"ש הרמב"ם בדין זה בריש פרק י"ז מהל' טה"מ ומתורץ הוא מה שהשיג הראב"ד בענין מה שאמרו שהוא גבוה מן הפתח וכו' וע"ש ואכ"מ להאריך בזה: