כיני מתניתא חוץ מן הנדה שלא הפסיקה לה טהרה. כדפרישית וזהו כדמתרץ לה להמתני' התם בדף י"א ע"א אליבא דר' יוחנן דקי"ל כוותיה דאשה קובעת לה וסת בימי נדתה כדאמר בשלהי פ"ד מכל מקום הכא מודה דכיון דמעיינה פתוח ולא הפסיקה לה טהרה כלומר דראייה הראשונה שתקבע לה וסת באותו יום היתה בימי נדה דבכה"ג אינה קובעת לה וסת וכי קאמר ר' יוחנן דקובעת לה וסת במעיין סתום כדרב הונא בריה דרב יהושע שם כגון דחזאי בריש ירחא ובריש ירחא ובכ"ה בירחא וריש ירחא דראיות הראשונות לא היו בימי נדה וכדפירש"י ז"ל בלישנא קמא:
כיני מתניתא צריכה שתשמש בעדים. והיינו בעסוקה בטהרות כדמוקי התם וכדפרישית במתני' דבהא כל הנשים שוות הן ובלא עסוקה בטהרות אינה צריכה לבדוק לפני התשמיש כ"א הצנועות שהן מתקנות להן השלישית לבדוק לפני תשמיש וזהו על דרך שיטת הרמב"ם ז"ל כמו שכתב בפ"ד מא"ב הל' ט"ז וכדבריו בפ"ד ממשכב ומושב הל' ז'. ובמה שכתב דלאחר תשמיש הכל צריכין שני עדים אחד לו ואחד לה והקשה עליו הראב"ד ז"ל דהא רב יהודה אמר לא תבדוק דא"כ לבו נוקפו ופורש ומבואר הוא דשיטתו ז"ל כפי' רש"י ז"ל בזה בדף י"ב ע"א אבל שיטת הרמב"ם כשי' התוס' שם דהבעיא דר' זירא בלפני תשמיש הוה ועלה קאמר שלא יהיה פורש ומיהו אכתי טעמא בעי אמאי בצנועות לא חיישינן להכי בלפני תשמיש ואפשר דצנועות דקאמר שבודקות עצמן שלא בפני בעלה דליכא למיחש למידי:
כיני מתניתא תנוקת שלא הגיע זמנה לראות וכו'. כדפרישית ואזלא כסוגית הבבלי דפרקין בזה וכדאמר בריש פ' תינוקת כדפרישית. ומיהו הא דשמואל דהכא ודהתם הכל למשנה ראשונה היא וכדאמר התם בפ' תינוקת דרב ושמואל דאמרו התם כרבותינו שחזרו ונמנו בועל בעילת מצוה ופורש וזהו אפי' לא הגיע זמנה לראות וכדאמר הכא בהדיא בפ' היה קורא על מתני' חתן פטור מק"ש שמואל אמר כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנדה להלכה אבל לא למעשה ר' ינאי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת והביאו לזה הפוסקים ז"ל: