רבי יוחנן אמר מתרין על הכל כדי פרישה ופרישה והוא לוקה. בבבלי דף י"ז מסיק לה דלרבי יוחנן לוקה על הטומאה בנזיר בבה"ק אע"פ שאינו מביא קרבן עמה כדמסיק הכא לעיל. אבל בהא דקאמר הכא לוקה על כל פרישה ופרישה בהתראה אחת לא משמע כן מסוגית הבבלי פ"ו דף מ"ב גבי מתני' היה מטמא למתים כל היום כו' דכל זמן שלא פירש מן הטומאה אינו חייב אלא אחת ואפילו התרו בו על כל נגיעה ונגיעה מטומאה כגון שהשיטו לו מת אחר אינו חייב אלא אחת שהרי הוא מחולל ועומד הוא וכדמקשי הכא לקמן מהאי ברייתא על דברי רבי יוחנן ולא מחלק התם בין אם החילול מעיקרא היה בהיתר או באיסור כדמחלק הכא. ובענין אם נטמא ופירש מן הטומאה וחזר ונגע מחולקים הם הרמב"ם והראב"ד ז"ל בפ"ה מהל' נזירות הלכה ט"ו וי"ז דלדעת הרמב"ם אם התרו בו על כל פעם חייב על כל אחת וכרב יוסף בסוגיא דהתם אבל דעת הראב"ד כרבה התם דאפילו אם פירש וחזר ונגע אינו חייב אלא זאת דמוקי הא דקתני במתני' אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת בטומאה וביאה ולא בטומאה וטומאה ועיין זה לקמן פ"ו ופ"ז:
להחלו ובשעת מיתה כו'. כה"ג פליגי בבבלי דף מ"ג ופליגי התם ר' יוחנן ור"ל רבי יוחנן קאמר משמעות דורשין איכא בינייהו ור"ל קאמר גוסס איכא בינייהו כדקאמר הכא ולפי הך גירסא קי"ל כר"י לגבי ר"ל וכהן ונזיר אין מוזהרים על הגוסס וכ"כ התוס' שם וכן דעת הרמב"ם ז"ל שם הל' י"ח ע"ש: