האשה. אם יש עדים וכו'. הקשו בתוס' וכי איכא עדים להימניה במיגו ' דאי בעי אמר פרעתי ותירצו משום דהוי מיגו במקום עדים והר"ן ז"ל תירץ משום דקי"ל הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום וכ"כ הרא"ש ז"ל. ונ"מ בין אלו ב' התירוצים דלתירוץ התוס' איכא לאוקמי מתני אפילו במקום שכותבין כתובה ונאבדה מיירי אבל לתירוץ הר"ן ע"כ במקום שאין כותבין מיירי לשיטת הרי"ף והרמב"ם ז"ל דסברי הא דקאמר רבי יוחנן בריש פ"ק דב"מ הטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום דוקא במקום שאין כותבין אבל במקום שכותבין נאמן לומר פרעתי עד שתוציא כתובתה (והר"ן פירש דאפי' לשיטת הרי"ף איכא לאוקמי בשהודה הבעל קודם מיתתו שלא פרע וכן בגרושה שתבעה מיד שגירשה אלא דמלישנא דמתני' משמע דבסתמא מיירי) אבל לדעת התוס' בסוף פ' הכותב אפי' במקום שכותבין כתובה ולא נקיטה כתובה אינו נאמן לומר פרעתי משום דקי"ל כותבין שובר וכן הוא דעת הרא"ש ז"ל ועיין לקמן בד"ה כ"ע מודיי: