1
היו לפניו שתי כלכלות של טבל. הרמב"ם בסוף פ"ז מהל' מעשר כתב בדין זה שתי כלכלות של טבל שנטלה תרומתן וכו' וזה למד מהתוספתא דנשנה שם בהדיא נטלה תרומתן כמו שהבאתי בפנים בריש הסוגיא דהגמ' וכל החשבונות דקחשיב התם על המעשרות לבד הן וא"כ מתני' נמי במעשרות דוקא מיתפרשא ומה שרצה התי"ט לומר דמהש"ס בהלכה דלקמן למד זה דאמר כל טבל דקיימינן הכא טבל לראשון ולשני ופי' דעל האי מתני' נמי קאי מזה אין ראיה דהתם ודאי א"א לפרש בענין אחר אא"כ כבר הופרשה תרומה גדולה דאלת"ה מאה ושלש מיבעי ליה ליטול כדפרישית שם אבל הכא הואיל ובתוספתא מפרש למתני' במעשרות לחוד למד לומר כן ועיין בד"ה בזו מאה ובזו מאתים דלקמן ותמצא דכל דבריו בדין הזה מן התוספתא הן וכמו שמבואר שם: