רמזי יום א של סוכות
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וכו' ודרשו חז"ל בהבראם בה' בראם גם אמרו בהבראם באברהם וצריך להבין הענין מה זאת שבאברהם נברא העולם גם ששני דרשות אלו דרשו מתיבה אחת ממלת בהבראם ויש לרמוז בזה ובתחילה נקדים הכתובים בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו וגו' ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור והנה גם בכתובים אלו יש רמז ונקדים עוד מה שדרשו רז"ל בסכת בסכת בסכות מכאן ששתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח והענין הוא כי הנה כתיב וענן ה' על המשכן יומם ואיתא בזו"הק יומא דכולא יומא שהוא אברהם דאזיל עם כולא יומא והענין הוא דהנה בינה הוא הרת עולם וכשהתחיל העולם לצאת מבינה יצא חסד כנאמר עולם חסד יבנה ומחסד גבורה וכן כל המדות נמצא באברהם היה נכלל כל המדות ואברהם הוא הממשיך חסדים מהמוחין על כנ"י והנה מכל בחינות סוכה אור המקיף שלה היא בינה שהוא אימא עלאה המסככת על בני' ובינה היא ה' עילאה וה' אשורית נכתבת בב' קוין כשני דפנות והנקודה שבתוכה היא יו"ד תהי שדרשו ז"ל שסוכה היא שנים כהלכתן ושלישית אפילו טפח שסוכה היא רומזת על ה' עלאה וזאת עיקר עבודתינו בימים הקדושים אלו להעלות המ"ש להמוחין שאימא עלאה תחופף על המדות ויתגלה מלכותו ית"ש ועיקר כוונת הבריאה היה בשביל זה שיהיה שכינתו בתחתונים ולכן יסד הפייט וכל המקיים מצות סוכה כאלו קיים כל התורה כולה מפני שרומזת על ה' עילאה אשר בשביל זה נברא העולם שידע כל הברואים כולן ממלכותו ית"ש וזהו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם בה' בראם ר"ל בשביל הסוכה נברא העולם שהיא ה' עלאה ואברהם הוא הממשיך חסדים עכנ"י מהמוח בינה וזהו בהבראם באברהם וזהו בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תוהו ובוהו זהו ר"ה שהוא זמן המשפט ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור זהו סוכות שאז מתנוצצים החסדים לצאת לכנסת ישראל.
ויאמר אברם אדני ה' מה תתן לי כו' ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ויאמר אברם הן לי כו'. והנה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם כו' יש לרמוז במקראות אלו ע"פי מה שאמרו חז"ל בגמרא במס' ע"ז דף ב' דרש ר' חנינא בר פפא ואיתימא רבי שמלאי לעתיד לבא מביא הקב"ה ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר כל מי שעסק בה יבא ויטול שכרו מיד מתקבצין ובאין אומות העולם בערבוביא וכו' עיי"ש בדף ג' אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה אמר להן הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת. אלא אעפי"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה כו' מיד כל אחד ואחד נוטל ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא וכו' יש לרמוז באגדה זו באמרו מצוה קלה וגם אמרו בראש גגו. דמה צורך להשמיענו איזו מקום הסוכה ומפני מה יעשוה בראש הגג. כי הנה ידוע מאמרם ז"ל נתעטף הקב"ה וברא את העולם ופי' הדבר כי השם ברא עולמו כדי להכיר אלהותו וברא את האדם גופו מתחתונים ונשמתו מעולמות עליונים מאד למען יזכך חומריותו ויעלה במעלות למקום שרשו להדבק באורו יתברך וזאת תכלית כוונת בריאת האדם. אמנם מפני אשר רב מאד גודל בהירת אורו עד אין סוף. ואם הי' משיג האדם הבהירות הגדול ההוא בהתחלת עבדותו לא הי' באכשרי להכיל ולסבול אותו כמו אדם אשר הי' במחשך ימים רבים ולא ראה מאורות. או נחלשה לו חוש הראות אם יביאו האיש ההוא לאור השמש בצהרים יזיק לו מאד ואפשר יוכה בעוורון. ועצתו היא לחנך אותו מעט מעט ובתחילה יכתחו לו סדק קטן שיאיר מעט ואח"כ יוסיפו להאיר לו ככה יעשו יום יום עד אשר יהי' למוד ורגיל באורות וכדמיון זה צימצם השם יתברך ויתעלה את אורו בלבושים וצימצומים רבים ואדם הבא לעבוד ה' ולדבקה בו יעלה במעלות מעט מעט מקדושה לקדושה עד יוכל להדבק בא"ס ב"ה. וזהו שנתעטף הקב"ה וברא את העולם הכוונה שנתלבש בלבושים וצימצומים רבים כדי שיוכלו ברואיו לסבול. וכדרך זו פירשו בזוהר הקדוש בישעי' סי' נ"ז על פסוק אז יבקע כשחר אורך ולא אמר כשמש מפני שכוונתו כאשר אור היום מאיר מעט מעט כמו כן יבקע אורך מעט מעט למען תוכל לסבול וזה פי' הפסוק לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו וכו' כלומר שלהבהירות שם אוהל ולבושים וצימצומים בהם והוא כחתן יוצא מחופתו שהולך בשובה ונחת ויצעד בלאט כמו כן האור מתגלה מעט מעט וזהו שנאמר בישעי' שם וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים הכוונה ג"כ שבתחלת הענין יזרח אורך בחושך מעט כדי שתוכל לקבלו ואחר כך יהי' אפלתך כצהרים ותשיג אור הבהיר ואנו עם בני ישראל אשר ביו"הכ ה' מטהר אותנו מכל חטאותינו. ואם הי' אדם משיג הבהירות תיכף אחר יו"כ לא הי' יכול לסבול ע"כ צוונו השם יתברך מצות סוכה לנאת מעט מעט מהגשמיות ואנו יוצאין מהבית להסוכה שהוא צילא דמהמנותא (והאימא עלאה סוככת עלינו כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף ומגנת עלינו מן המסטינין ומקטריגין) ובימי הסוכות מתגלין עלינו מאימא עלאה ה' הויות שהם ה' חסדים ואנו נכנסין מקדושה לקדושה ומחסד לחסד ועל ידי שהאדם יושב בסוכה בצילא דמהמנותא יכול להמשיך על עצמו קדושה ודביקות על כל השנה. ומפני זה צריך שיוכל לראות הכוכבים בעד הסכך שכוכבים הם התנוצצות החסדים שמאירים דרך לבושים וכוכב גימטריא כ"ו כ"ב מנין הוי"ה וכ"ב אותיות התורה לרמוז שאף שהשם מסתתר בלבושים וצימצומים אעפי"כ יוכל אדם למצוא התגלות הוי' בכל הכ"ב אותיות התורה וגם סוכה הוא לשון הבטה כמו (שהכל סוכין ביפי') שעל ידי הסוכה אדם יכול להביט ולהשיג האור הגדול ובכל ז' ימי הסוכות האור מתגלה בכל יום ויום יותר עד שיוכלו המבקשים את ה' להדבק בשמיני עצרת באור הש"ית בדביקות נפלא ע"י שנתקדשו ונטהרו מעט מעט. וזה שאמרו מצוה קלה יש לי קל"ה עולה ה' הויות שהן ק"ל וה' עלאה אשר ממנה יוצאין ומתגלין בימי הסוכות על ידי עשיית הסוכה מיד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו פי' שרוצין לעלות במעלה ולעשות הסוכה בבחינה היותר גדולה ומפני שהם לא טרחו בע"ש כלל ולא אבו הלוך בדרכי השם ועתה ירצה להם בפתע פתאום לעלות במעלה אשר לא עמלו בה וה' ישוב גמולם בראשם ומקדיר עליהם חמה פי' שיראה להם בהירות היותר גדול וע"י שלא עבדו השם עד עתה אין ביכולתם להכילה וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא וזהו פי' הפסוק שאברהם אבינו נצטער ואמר ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר שבא מדמשק והוא ממשפחת עבדים ואינו מעלמא דחירות וע"כ אין ביכולתו לישב בצילא דמהמנותא ושתהי' אמונתו שלימה ומי ינוח במקומו להודיע לכל באי עולם אמונת אלהים חיים והשיב לו הש"ית לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך מלת ממעיך אפשר לפרשו לשון הומי' פי' מאשר יצא מהומיתך אשר אתה מכריז לכל באי עולם להוודע אמונת השם מי שיצא בעקבותיך הוא יירשך ויוצא אותו החוצה פי' שהביאו להסוכה צילא דמהמנותא. ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם וכו' פי' שכמו שדרך הסכך תוכל לספור הכוכבים (הם התנוצצות החסדים המאירים דרך הלבושים) ובא לרמוז כמו שרמזנו למעלה שע"י הסוכה אדם יכול להשיג התגלות אור הבהיר משם הוי' אל הכ"ב אותיות התורה מעט מעט כמו כן יהי' זרעך שיעלו מעט מעט לחזות בנועם ה' וע"י כן יוכלו לקבל אור הבהיר ההוא אחרי כן.
והשענו תחת העץ וכו' ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב כו' פרש"י ז"ל בן בקר רך וטוב ג' פרים היו כדי להאכילן ג' לשונות בחרדל יש לרמוז בזה כי הנה במס' ראש השנה הקשו תוס' דבגמרא משמע דהמלאכים באו אליו בתשרי ובמקום אמר משמע שאז הי' פסח עיי"ש. אמנם ע"ד האמת לק"מ ואלו ואלו דא"ח שהצדיק יש יכולת בידו להמשיך בפסח גם האורות של חג הסוכות. וכן האור של פסח בחג הסוכות ע"י ייחודיו. והנה אמרו חז"ל שאברהם יצחק ויעקב נתברכו בכל מכל כל שבאברהם נאמר וה' ברך את אברהם בכל. וביצחק כתיב ואכל מכל וביעקב כתיב יש לי כל והענין הוא כמאמרם ז"ל בת הי' לאברהם ובכל שמה שזה רומז למדת המלכות שמים שנקראת כל מטעם שהיא כוללת המדות כולן וכל אחד מהאבות הקדושים זאת היתה מגמת עבודתם להעלות המלכות שמים אל המוחין עלאין שהם חב"ד. ומוח בינה ההוא הה' עלאה שהיא הסוכה עלאה המקפת ששה קצוות והמלכות שמים. ועל ידי ישיבת הסוכה ואכילה שאוכלין בהסוכה הצדיק מעלה המ"ש אל המוחין עלאין שחכמה ובינה הם תרין רעין דלא מתפרשין. והנה כל זה נעשה באמצעות המצות ומעשים טובים והמלאכים שאין ביניהם קיום המצות אינן משיגים השגה זו כלל ואברהם אבינו ע"ה כשבאו המלאכים אצלו ביקש להטעימן טעם קיום המצות שעל ידן מעלין המלכות שמים אל המוחין שזה לא השיגו המלאכים מעולם לזה אמר להם והשענו תחת העץ עץ עם הכולל בגימטריא קס"ח שהוא שם אהי' במילוי יודין שהוא מוח בינה הסוכה עלאה שהטעימן בזה מה שפועלין הצדיקים ע"י קיום מצות סוכה שמעלין עי"ז המ"ש אל המוחין וזהו שאמרו חז"ל שהאכילן ג' לשונות בחרדלא. הנה לשו"ן רומז למלכות שהוא סיים הפה ומלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה וג' לשונות רומז לג' בחי' המלכות שמים שכל אחד מהאבות הקדושים היתה מגמתו להעלות המלכות שמים אל המוחין כל אחד כפי שרשו והמוחין הן ג' 'ח'ב'ד ומוח העליון הוא החכמה וזה שהאכילן ג' לשונות בחרדל חרדל שהיא 'ח'ר'ד'ל'א בלשון ארמי נוטריקון 'חכמה 'רישא 'ד'לא 'אתיידע. ורומז שהטעימן ענין העלאת הג' בחינות המלכות שמים של הג' אבות אל החכמה עילאה שהיא רישא דלא אתיידע כנ"ל.
ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונוכחת הנה המקרא הזה בלתי מובן ואומר דרשוני על מה רמז באמרו אלף כסף וגם אמרו לאחיך הלא ידע כבר שאשתו היא גם מה זה כסות עינים גם לכל אשר אתך צריך ביאור. ויראה לרמוז בזה כי הנה אברהם ושרה מרמזים על מגמת ענינינו בר"ה ויו"הכ וסוכות. וידוע אשר בזמן שהיה בית קדשנו ותפארתנו על מכונו והארמון על משפטו היו ישראל מקבלים ההשפעה ממלכות שמים והחיצונים ושרי האומות לא היו מקבלים רק התמצית וע"י שליח ועתה בעוונותינו אשר חרב בית הבחירה וגלינו מארצינו נעשה ח"ו להיפך אשר החיצונים רודפים לקבל ההשפעה ממדת מלכות שמים היורדת על הכנ"י ועוסקים אותה ואמרו בזוהר הקדוש על פסוק תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו שבימי הדין בראות המלכו' שמי' שהחיצונים גברו מאד אז הוא עולה אל הג' הנעלמות ומסתתרת מפני החיצונים והנה שרה הוא לשון אדנות רומז למלכות שמים וזהו מאמר אברהם כבואם מצרימה שהוא רומז להחיצונים אמר אל שרה שהיא המלכות אמרי נא אחותי את רומז שתעלה אל החכמה (כמו אמור לחכמה אחותי את) וזה רמוז במאמר חז"ל שהטמינה בתיבה מפני המצרים הם החיצונים והנה בבוא חג הסוכות שהוא עת התגלות החסדים וישראל מתכסין בשבעה עננים אז יורדת המלכות שמים עם המתנות טובות שקבלה להריק לעם בני ישראל והנה ידוע ממאמר הזוהר הקדוש על פסוק יומם יצוה ה' חסדו שמדת אברהם שהוא חסד הוא יומא דאזיל עם כולי יומין וכולל בתוכו כל המקיפין הפנימים וידוע לחכמי האמת אשר אור המקיף החיצון של יום ראשון הוא שם אהי' במילוי יודין וע"י שישראל נכנסין בהסוכה שהיא אימא עלאה אין כח בהחיצונים להתקרב וזהו רמוז במאמר הש"י לאבימלך השב את אשת האיש רומז שתשוב השכינה אל מקומה להריק שפע לישראל הראוים לקבל השפע ואבימלך ג"כ רומז להחיצונים שהוכה בנגעים לבל יגע במלכות שמים. וזהו מאמר הכתוב ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך כסף הוא רומז לרחמים כידוע וגם רומז לשם אהי' במילוי יודין שהוא עולה קס"א "שכסף גימ' ק"ס ואלף רומז לאות א' ורמז שהמדות מלכות והה' חסדים נעשים מוקפים מהשם הזה וזה אמרו לאחיך דווקא שהוא אברהם מדת חסד שהמקיף חיצון של יום ראשון הוא שם אהי' במילוי יודין הנה הוא לך כסות עינים פירש שתתכסה בו מפני המקטריגים לכל אשר אתך רומז למדת יסוד שנקרא כל ואת כל ונוכחת פי' שתהיה נושע מתוכחת המבקשים להניק שפע היורד אל ישראל שהשם אהי' מגין וחוצץ בפני המקטריגים (לבל יגעו אל המדות).
ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל יש לרמוז בזה על פי מאמר חז"ל על הכתובים וענן ה' על המשכן יומם. ונאמר יומם יצוה ה' חסדו. ורמז בזה כי הנה ידוע שהסוכה מרמזת לענני כבוד שהם שבעה כנגד השבעה אבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן יוסף דוד שהם כ"א המשיכו אור אלהותו יתברך לעולמות התחתונים ע"י שדבקו עצמן בהשבע מדות אברהם במדת החסד ויצחק במדת גבורה וכו' שהם הז' יומין עילאין ועל ידי שאנו מקיימין מצות סוכה אנו ממשיכין הה' חסדים שיתכללו בהצדיק ומשפיע להכנ"י וימתקו כל הגבורות. והנה אברהם אבינו ע"ה נקרא איתן האזרחי לשון א' זרח שהוא הי' הראשון שהזריח אור אלהותו יתברך בעולם ע"י שנתדבק במדת חסד כמאמר הכתוב אחד הי' אברהם וכו' והנה התגלות הבנין העולמות הי' במדת חסד כמאמר הכתוב עולם חסד יבנה ולכן אברהם אבינו שנתדבק במדת חסד הוא כולל בתוכו את כל האבות ואיהו יומא דאזיל עם כולי יומין ובא עם כל אחד מהאבות האושפיזין עלאין כדי לכלול גם מדות הגבורות ושיתכללו בהחסדים לטובת הכנ"י ע"י מנות סוכה והסוכה עילאה שהיא אימא עילאה תהא מסככת עליהם ומשפיע אליהם כל טוב כמאמר הכתוב והאם רובצת על האפרוחים או על הבצים שרומז לאימא עלאה שרובצת עלאפרוחין דילה וזהו פי' הכתוב יומם פי' עם כל הימים יצוה ה' חסדו שהש"י מצוה למדת החסד להלוך עם כל הימים כדי לכלול הגבורות בהחסדים וזהו ביאור הכתוב וענן ה' על המשכן יומם ענן ה' רומז לסוכה שהיא כנגד ענני כבוד והסוכה עלאה שהיא אימא עלאה היא על המשכן ועל השית יומין להשפיע טובות על הכנ"י ע"י מצות סוכה ושיתמשכו עליהם הי"ג מכילין דרחמי ואברהם יכלול בתוכו מדת יצחק להמתיק הגבורות. וזהו אמרו אברהם זקן מלת זקן רומז לזקן מלא רחמים ולי"ג ת"ד עלאה בא בימים רומז שאברהם שהוא מדת חסד בא בימים פירש שבא בכלל היומין עלאין ז' ימי הבנין להמשיך עליהם הי"ג מכילין דרחמי מזקן העליון וה' ברך את אברהם בכל. "בכל רומז לנ' שערי בינה שעולים "כל שה' בירך אותו שיושפע על ידו על הכנסת ישראל ע"י מצות סוכה שפע טוב מהסוכה עלאה שהיא ספי' בינה וק"ל.
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל יש לרמוז בזה כי הענין כל מגמת עבודתינו עתה להמשיך חסדים גדולים על כנ"י ועיקר הוא להמשיך חיים ומאן דיהיב חיי יהיב מזוני וחיים נשפע ממקום גבוה מאד מהי"ג מכ"ד כמאמר הכתוב באור פני מלך חיים והנה ידוע מאמר חז"ל הדרת פנים זקן ולכן הי"ג מכ"ד מתוארים בשם הדר שהדרת פנים זקן כמאמר הכתוב ושער רישי' כעמר נקי וע"י קיום נטילת לולב ואתרוג אנו ממשיכין הי"ג מכ"ד והמקור של הי"ג מכ"ד הוא כוצר חסד לאלפים שהוא "נחל עליון וע"י שאנו ממשיכין הי"ג ת"ד עם המקור שהוא נחל עליון נמתקין כל הגבורות והן כפוין תחת החסדים ונקשרין בשרשן ונשפע מהמקור של הי"ג מכ"ד חיי בנו מזוני עכנ"י ומזה נבין ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדרפי' שבקיום מצות נטילת לולב ואתרוג תמשכו הי"ג ת"ד שהן מתוארים בשם הדר כנ"ל ותקחו הפרי של הי"ג ת"ד דהיינו השפע שמשם נשפע חיי בני ומזוני כנ"ל וזהו ולקחתם לכם כלומר ע"י שאתם ממשיכין הי"ג תקוני דיקנא בקיום מצוה זו תקחו לכם פרי עץ הדר ר"ל תקחו לכם השפע של הי"ג ת"ד שמותארים בשם הדר וכפות תמרים ר"ל שעי"ז תכופו הדינין שנקראו תמורות שיהיו כפוין תחת החסדים וענף עץ עבות ענף רומז לגבורות ששם אלהים ברבוע עולה מאתים כמנין ענף והצדיק הוא מעלה ומקשר אותם בהאבות הקדושים ומלת עבות כולל שני פירושים לשון קישור וגם עי"ן מתחלפת באל"ף והוא לשון אבות וזהו וענף ר"ל הגבורות עץ עבות עץ הוא הצדיק מקשר אותן באבות הקדושים וכשהגבורות הן כפוין תחת החסדים ונמתקין בשרשן נמשך העריבות נעימית של הנחל עליון ונשפע עכנ"י בני חיי ומזוני וזהו וערבי נחל ר"ל שנשפע העריבות נעימות של נחל עליון כנ"ל.
א"י ולקחתם לכם ביום הראשין פרי עץ הדר וכו' ראוי לשים לב למה נצטווינו ליקח הלולב במועד חג הסוכות דווקא וגם נשים לב למה שקשרו ודבקו קדמונינו ז"ל מצות סוכה ולולב ומיניו זה בזה מה שייכות יש להם יחד ויראה לרמוז בזה כי הנה כבר אמרנו למעלה הטעם שהסוכה הוא צילא דמהמנותא שע"י הסוכה האדם ממשיך עליו מדת האמת מדת אבותינו הקדושים שנתדבקו באמת והסוכה רומזת לענני כבוד שהיו לישראל במדבר בזכות אהרן שנאמר עליו תורת אמת היתה בפיהו ולזה השם ס"ג שהוא המסככך שעולה עם המילוי "סכך צריך לכווין אותו בכל יום מימי הסוכות להמשיך אותו בכל אחד מהשבעה רועים שז' פעמים ס"ג עולה אמת והשם הזה יש בו ג' יודין ואלף שהוא שם אל שעולה במילואו "אלף "למ"ד כמנין "הקף שהשם ס"ג הוא נשמת עולם הבינה שמקפת על יחוד הזו"נ לבל תהיה בהם אחיזת החיצונים והנה הג' יודין הם ג' מוחין שהם חב"ד והם בשרשם יוד אחת וקוצה של יוד דבוקה בא"ס ב"ה ואין בה השגה כלל וגו היוד רומז להחכמה שהוא נביעת השתלשלות העולמות ומקורם ורגל היוד רומז לבינה שבה נצטיירו העולמות ובה ציור הכ"ב אותיות ברל"א שערים פנים ואחור והנה כבר אמרנו שכל אות מהכ"ב אותיות הוא כלול מעשר קדושות וכ"ב פעמים עשר עולה ר"ך שרומז שע"י עסק התורה בכ"ב אתווין דאורייתא מתרככין קושי הדינין והנביעה של הכ"ב אותיות ושרשם הוא היוד שאין אפשר לכתוב שום אות אם לא יתחיל לכתוב נקודה שהיא יוד ובזה יש לרמוז בכתוב ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית כו' כי הנה נאמר ותקע כף ירך יעקב שרומז ששרו של עשו רצה לסלק היוד משמו של יעקב שישאר עקב שעולה ב' פעמים שם אלהים שבו אחיזת החיצינים וגם רצה לסלק הנביעה מהכ"ב אותיות התורה שהיא היוד שיתפרדו משרשם והכ"ב אותיות אשר הם כלולים כל אות מהם מעשר קדושות עולים ר"כ כנזכר ועם יוד הנביעה הם "ירך וזהו ותקע כף ירך יעקב שרצה לסלק שני יודין שהם עולין כ' היו"ד שהיא מקור ונביעה להכ"ב אותיות והיוד משם יעקב ולכן נאמר ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ואיתא בתיקונים שבית היא בת יוד ורומז שנסע להסוכה עלאה ונתכסה בה לבל יתאחזו החיצונים בשמו ועי"ז ויבן לו בית שהוא בת יוד שלא תשלוט בשמו אחיזת החיצונים לסלק היוד משמו והנה נחלקו בגמרא אי סוכה דירת קבע בעינין או סוכה דירת עראי בעינן ויש לרמוז בזה שאלו ואלו דברי אלהים חיים כי הנה הסוכה צריכה שתהיה גבוה יוד עכ"פ ושלא יהיה הסכך למעלה מעשרים אמה והענין הוא כי הסוכה היא אימא עילאה והיא מסככת על הזו"נ כשמתיחדין שלא תהיה בהם אחיזת החיצונים והזו"נ כל אחד כלול מעשר קדושות ולכך צריך שלא יהיה הסכך למעלה מעשרים אמה שצריך שתסכך על הזו"נ שכל אחד כלול מעשר קדושות והם יחד עשרים ועכ"פ צריך שלא תהיה פחותה מעשרה שרומז לבחי' סוכה המסככת על הז"א לבדו או על המלכות לבד כידוע והנה בשמות המקיפים הם שמות אהיה עם המילואים שהם "קנא "קסא "קמ"ג שהם הצלם אלהים הם החותם שעולים "חנה כמנין "חותם עם הכולל והשמות הפנימים הם שמות הויות עם המילואים והאדם היושב תוך הסוכה הוא דוגמת אדם העליון שהוא הז"א שפנימיות שלו הוא שם מ"ה שעולה כמנין אדם והז"א הוא כלול מעשר קדושות וכל קדושה הוא בחי' אדם ויש בו עשר פעמים שם מ"ה שעולה ת"נ וע"י הקפת הלולב ונענועיו האדם ממשיך שמות הפנימים והמקיפים לתוכו ועי"ז נמתקין הגבורות ומתבטלין אחיזת החיצונים ובזה יש לרמוז דלמ"ד סוכה דירת קבע בעינן הוא רומז "שקבע עולה כמנין שני פעמים אלהים וע"י הסוכה שהיא אימא עלאה נמתקין שמות אלקים ומתבטל אחיזת החיצונים משמות אלקים ומתיחדין הזו"נ ומ"ד שסוכה דירת עראי בעינן היא מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ ורומז ששמות המקיפים והמסככים הם הג' שמות אהיה עם המילואים שעולים "תנה כמנין "קבע "עראי עם השתי תיבות וזהו שאמר הכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון "פרי עץ הדר "פרי עץ בגימ' ת"נ כמנין עשר שמות מ"ה שבעשר קדושת "הדר עם הכולל עולה ר"י כמנין עשר שמות אהיה שבעשר הקדושות שע"י הלולב האדם ממשיך שמות הפנימים והמקיפים לתוכו וע"י המשכות שמות הפנימים והמקיפין מאירין כל העשר קדושות מאירין יחד על הכנסת ישראל ונמשכים רחמים גמורים וחסדים גדולים על הכנסת ישראל.
בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת יש לרמוז בזה כי הנה כבר אמרנו בזה שבסוכות הוא התגלות החסדים והגבורות מתמתקין בשרשן ונמשכים על האומות כנאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ויציאת מצרים כן היתה שניצולו ישראל ונטבעו המצרים בים וזה היה ע"י המשכת השם ע"ב שהוא חסד וע"ב שמות היוצאים מפסוקים של ויסע ויבוא ויט אותיותיהם עולים רי"ו שהוא גימטריא גבורה שאז נמשך מדת גבורה על המצרים והנה תפילתינו בר"ה ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת ופי' שבאם הדין הוא בחסד אז נקראת ישיבה משא"כ באם הדין הוא ח"ו בכעס אין זה ישיבה כביכול שבשעת הכעס אדם קם מישיבתו מפני שהוא מתפעל בכעסו והנה זה ידוע אשר הסוכה היא שבעת ענני כבוד ורומז לשבעה רועים אשר אנו מוקפים בזכותם והם בבחי' השבע מדות וזהו אמרו בסוכות תשבו שבעת ימים רומז אל הז' מדות שיהיה כולם חסדים שחסד נקרא ישיבה כנזכר כל האזרת בישראל ישבו בסוכות "אזרח גימטריא "גבורה ורומז שהגבורות והדינין שיהיו ח"ו על ישראל יתישבו ויתמתקו ע"י הסוכה וזהו לשון ישיבה שהוא לשון המתקה כי בעת שיסור הכעס נקרא ישיבתו ישיבה כנ"ל.
א"י בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת יש לרמוז בזה עפ"י מאמר חז"ל שפרי החג היו שבעים כנגד שבעים אומות שישבו בשלוה ולהגן עליהם מן היסורים וע"י זה אין פתחון פה לשרי האומות לקטרג עלינו אחרי שאנו מקריבין פרים בעד האומות להגין עליהם ואילולי הקרבנות לא היו מתקיימים בעולם ומפני זה אינם יכולין לשלוט בעשות המצות ולבלבל את ישראל מעבודתם ח"ו אכן יסכימו לטובתינו כי עבודתינו הוא ג"כ טובתם וקיומם בעולם ואף בזמן הזה שבית הבחירה היה לחרבה וחולל גאון עוזינו עם כל זאת כבר נאמר ונשלמה פרים שפתינו שע"י שאנו עוסקים בפרשת עולה הוא חשוב ומרוצה לפניו כאילו הקרבנו עולה וזהו בסכת תשבו שבעת ימים שבעת ימים ירמוז אל הע' אומות שיש להם אחיזה בשבע המדות תשבו לשון וישב אותם אברם לשון הברחה ופירושו כי בחג הסוכות אנו מבריחין מעלינו השבעת ימים הם שרי אומות לבל יקטרגו עלינו כל האזרח בישראל ישבו בסכת פי' אותן שאוחזין מדות האזרח הוא אברהם אבינו איתן האזרחי ובני ישראל צועדים באורחותיו ועובדין השם מאהבה ישבו בסכת שיתכסו על ידה מכל המקטריגין שהסכה היא אימא עלאה הסוככת על בני' כידוע ולא יוכלו המקטריגין לשלוט בהם רק יתמשכו חסדים עליהם.
א"י בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל. הנה חכמינו ז"ל דרשו בסכת בסכת בסכות ולמדו מזה שת"ק סבר שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. ור' שמעון סובר שלשה כהלכתן ורביעית אפילו טפח וכו'. ויש לדקדק על הלשון שאמר שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. הלא גם אותו טפח מן השלישית הוא מן ההלכה ואין השתים כהלכתן עד שיהי' גם מכותל השלישי טפח לפחות והי' יותר נופל על הלשון לומר שתים שלימים ושלישית אפילו טפח. גם משורת בידינו מחז"ל שכל מחלוקת תנאים ואמוראים אלו ואלו דברי אלהים חיים וראוי לשים לב על מחלוקתן כאן ויראה לפרש בדרך רמז כי הנה ידוע מחכמי האמת בכתבי האר"י ז"ל שהסוכות הם שלשה סוכה הא' היא המקיף המלכות שמים והב' היא המקיף הזעיר אנפין לבדו והג' היא הסוכה עלאה המסככת על שניהם יחד והאדם כפי הכנתו ועבודתו הוא ממשיך עליו הסוכות הללו והנה מדריגה הראשונה הוא קבלת עול מלכות שמים שהגם שעדיין אינו משיג נעימות עבדות ה' ומתיקות דרכי' מ"מ חובה עליו שהגם שתהי' העבודה לעול על צווארו ישים עצמו כשור לעול וכחמור למשא לקיים המצות מיראת ה' ומיראה יבוא לאהבה וקודם שהשיג אהבת ה' ונועם דרכי התורה חובה עליו להתנפל ולהתחנן לפני בוראו שיפתח לו שערי עבודת השם ויורהו נועם מטעמותיו כמו שאמר אדומ"ור הרב הקדוש רשכב"ה מו"ה אלימלך זצוק"ל על פסוק פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה זה השער לה' צדיקים יבואו בו. שביאור הכתוב שזה השער לה' ועבודת הצדיקים להתפלל בכל עת שיפתחו לו שערי צדק להשיג יותר ממה שהשיג וע"י קבלתו עול מלכותו יתברך הוא ממשיך על עצמו הסוכה תתאה ממלכות שמים ואחר שיקבל עליו עול מלכותו יתברך וישקוד על דלתי העבודה ויראה כי המסכים מבדילים בינו לבין אלהינו מאשר פעל ועשה ע"י נטות מדרך הטובה אז יתן אל לבו להסירם ע"י התשובה וגודל החרטה. וכבר אמרו צדיקי הדורות שהתפילה היא כמו המראה אשר יראה בה האדם את עצמו כמו כן בתפילה יוכל האדם להכיר במחשבות המבלבלות אותו מה שצריך לתקן עדיין כי המחשבה המבלבלות אותו היא מעין אותה המדה אשר לא תיקן עדיין. ועי"ז יתן אל לבו לתקן המדות שהם אהבה יראה התפארות נצחון הודי' תענוג ממשלה להשליך מנגד עיניו כל אהבות הרעות ולאהוב לבוראו ולהתיראות מפניו ולבל יפאר רק לבורא ב"ה ולמעשה צדיקים ולנצח ליצרו ושלא להודות רק לבוראו ב"ה ולהתענג על ה' ולבל יבקש גדולה וממשלה ויקבל עליו עול מלכותו ית"ש ועל ידי שהוא מתקן מדותיו הוא ממשיך על עצמו סוכת הז"א שהוא כלול מששת המדות ואחר אשר יתקן כל מדותיו ויסיר כל המסכים המבדילים בינו לבין קונו אז יעלה במעלות להדבק בבוראו בכל עתותיו ורגעיו גם בעת עשיותיו הגשמיים מאכילה ושתי' והילוך ותהי' מחשבתו קשורה בא"ס ב"ה ואז יהי' בעולם המחשבה וימשיך על עצמו הסוכה עלאה שהיא אמא עילאה עולם המחשבה והיא נקראת סוכת שלם והנה כל עוד שלא עלה למדריגה זו להדבק בעולם המחשבה צריך לפלס מעשיו במאזני צדק לבל יטה כחוט השערה מקו ההלכה וישמור עצמו מאד לבל יצא כלל מתחום שקבעו חז"ל בכל מעשיו בפועל מפני שעדיין לא הגיע למדריגות עבדות השם ברזא דמחשבא. אמנם הצדיק אשר כבר הגיע למעלת הדביקות בא"ס ב"ה והוא קשור במחשבתו בכל עת עיקר עבדותו הוא במחשבה כמאמרם ז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה. הגם שלא מצאנו שעשה בפועל מעשה המצות כהנחת תפילין ועשית סוכה וכדומיהן מ"מ המשיך על עצמו פנימיות הקדושות שרומזת אליהם המעשים ההם ע"י מחשבתו הקדושה אשר היתה דבוקה בא"ס ב"ה. ולכן נכתב בתורתינו בסכת בסכת בסכות שני פעמים חסר ואחת מלא לרמוז על הג' הסוכות ההם שכל עוד שלא הגיע האדם למדריגת הסוכה עילאה עדיין אינו בשלימות. ולכן נכתב חסר. וזהו מאמר הכתוב בסוכות תשבו שבעת ימים רומז שכל עוד שעבודתכם לתקן הז' מדותיו שהם רומזים לשבעה יומין עלאין עדיין אינכם על צד השלימות ולא השגתם הסוכה עלאה ולכן נכתב חסר שעדיין חסירה מכם הסוכה העיקרית אמנם כל האזרח בישראל רומז למי שהוא בבחי' א' זרח שכבר תיקן כל הששה מדות עד ראשותם ישבו בסוכות שזה הוא זוכה לסוכה עלאה למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים שאז ג"כ עדיין לא השיגו הסוכה עלאה. וזהו רמזו רז"ל שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח פי' שכל זמן שלא זכה האדם רק לשתי הסוכות הנ"ל שהם סוכות המלכות וסוכות הז"א עדיין צריך לעשות המצות כהלכתן בפועל ממש שעדיין לא הגיע לעבדות השם ברזא דמחשבה ושלישית אפי' טפח רומז שמי שהשיג הסוכה הג' ג"כ אז הוא מקיים המצות ביותר ע"י המחשבה ודביקות באור העליון שאין שם השגה רק בבחי' לחלוחית וטופח ע"מ להטפיח. וזה שאמר בגמרא חד מ"ד רביעית אפילו טפח סובר שהגם שהגיע למדריגת הסוכה עילאה היא סוכת שלם עדיין צריך לעשות המצות דווקא עיקרן בפועל ורביעית שאם זכה לבתי' יחידה אז אפילו טפח כמובן.
יתנו עידיהן ויצדקו אלו ישראל ישמעו ויאמרו אמת אלו אומות העולם וכו' ובדף ג' באותו ענין אמר להן הקב"ה כו' מי שטרח בע"ש יאכל בשבת מי שלא טרח וכו' אלא אעפי"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה וכו' ואמאי קרו לי' מצוה קלה משום דלית בי' חסרון כיס מיד כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם חמה וכו' וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא. ראוי להבין אגדה זו מה שאמר מצוה קלה יש לי הלא באמת הרבה יגיעות ייגע איש ישראלי עד שיעשה לו סוכה הגם כי חז"ל אמרו שבשביל זה נקראת קלה שאין בה חסרון כיס מ"מ על הרוב תצטרך ליגיעה רבה. גם אמרו שכל אחד עושה סוכה בראש גגו צריך ביאור מה צורך להשמיענו מקום עשיתם גם מאיזה טעם לא יעשוה על הארץ. גם מה שאמר שהקב"ה מקדיר עליהם חמה. כבר העירו חז"ל הלא אין הקב"ה בא בטרוני' עם בריותיו. אמנם יראה לרמוז בכל זה ענינים פנימים ע"פי משנתינו בסוכה סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה ושאין לה שלש דפנות פסולה ושחמתה מרובה מצלתה פסולה ונראה לרמוז בזה כי הנה ידוע אשר הימים הקדושים האלה הם עת עליות העולמות. והנה ר"ה ויו"הכ הם ימי הדין אכן בחג הסכת הוא עת התגלות החסדים דרך המדות ונאמר בשם הרב הקדוש האלקי אב"ד דק"ק בארדיטשוב זצוק"ל על מאמרינו בסוכות ראשון הוא לחשבון עוונות ופירש שמפני אשר ישראל שבו בתשובה מאהבה ונחשבים לזכיות כל העוונות והם נחשבים להתתוסף למנין הזכיות והישראל מסתתרין בסוכה מן המקטריגין והמסטינין עליהם ונכסין בשבעה עננים הרומזין להשבעה רועים אושפיזין עילאין שהזריחו אור אלהותו יתברך בעולם הזה. והנה ג' פעמים בסוכת נאמר בפסוק בסכת תשבו וכו' כל האזרח בישראל ישבו בסכת כו' בסכות הושבתי את בני ישראל והם רומזין להג' סוכות הידועים לחכמי האמת כנ"ל האחת היא המקיף מדת מלכות לבד. והסוכה השנית המקיף של הו' מדות. והסוכה הג' המקיף שתיהם וישראל המקיימים מצות סוכה מיחדין אהי"ה הוי"ה אדנ"י וממשיכין השפעה מהה' עלאה דרך הו' אל הה' תתאה ומתמתקין הגבורות בשרשן ומתגלים החסדים על הכנ"י והם ה' חסדים כידוע כי מדת יסוד נקרא כל הכולל כולן ומלכות היא כוללת דכוללת והנה ישראל עם הקדיש הם הולכין מתתא לעילא דרך המלכות והה' חסדים ועי"ז ממשיכין השפע מעילא לתתא וידוע ממאמר הזו"הק על פסוק שאל נא לימים הראשונים וכו' ולמקצה השמים ועד קצה השמים שמקצה השמים עד קצהו אתה יכול לשאול ואי אתה רשאי לשאול מה שלמעלה מזה וביאור הדבר כי העולם נברא ע"י המדות ועולם חסד יבנה ולמעלה ממדת חסד אין רשות לשאול לזולתו וגם למשה רבינו ע"ה לא נתגלה רק מ"ט שערי בינה ולא שער הנו"ן וטעמו של דבר מפני שאם יעלה למעלה מזה יתבטל ממציאותו וזה רמוז במשנתינו סוכה שהיא גבוה למעלה מעשרים אמה פסולה רומז שישראל נכנסין מתתא לעילא דרך הה' חסדים וממשיכין עי"ז החסדים מעילא לתתא ומתתא לעילא הם ה' ומעילא לתתא הם ג"כ נחשבים ועולין יו"ד ומדת מלכות שכלולה מכולן עולה ג"כ יו"ד וזהו שאם הוא גבוה למעלה מעשרים שאז היא גבוהה מן המדות פסולה שלמעלה מהם אין שם סוכה כלל וזהו ג"כ שאין לה ג' דפנות פסולה רומז אל הג' אבות שהשיגו הג' סוכות וביאורו ג"כ שלמעלה מהג' סוכות אין שם סוכה כלל וגם חמתה מרובה מצלתה רומז כנ"ל שאם להשיג אורות העליונים למעלה מן המדות זו ג"כ פסולה וזה רומז כאן שאמר מצוה קל"ה יש לי רומז שע"י הסוכה ישראל מיחדין הה' חסדים עם המלכות שהיא הה' תתאה וה' הויות עולין ק"ל ומתיחדין עם הה' וזהו קל"ה ואולם האומות לא יעשו כדרך שישראל עושין שעולין בהדרגה מתתא לעילא אל המדות דרך המלכות רק כל אחד ואחד עושה לו סוכה בראש גג"ו רומז שידמו לעלות למעלה מגדולה גבורה ולכנס אל הי' רומז לאריך אנפין. והקב"ה מקדיר עליהם חמה רומז למה שזכרנו שמכיון שנכנסין למעלה מהמדות והג' סוכות אז אין להם סוכה כלל והוא בבחי' חמתה מרובה מצלתה שזכרנו וכל אחד מבעט בסוכתו מכיון שאין להם סוכה כלל מחמת שנכנסין למעלה מג' סוכות כנ"ל.
א"י ישמעו ויאמרו אמת אלו אומות העולם וכו' דרש ר"ח בפ' וכו' לעתיד לבוא מביא הקב"ה ס"ת ומניחו בחיקו ואומר כל מי שעסק בה יבוא ויטול שכרו וכו' אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת וכו' אלא אעפ"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה וכו' ואמאי קרו לי' מצוה קלה משום דלית בי' חסרון כיס מיד כל א"וא נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל א"וא מבעט בסוכתו ויוצא. הנה נדברנו בזה ועוד יש לאלקי מילין וכבר העירו חז"ל הלא אין הקב"ה בא בטרוני' עם בריותיו גם מדוע נקראת מצוה קלה ומה שאמרו ז"ל משום דלית בי' חסרון כיס עדיין אין זה מספיק שהלא עינינו רואות שהרבה פעמים באה ע"י טורח גדול גם למה ינסה אותם במצות סוכה דווקא יותר מבשאר מצות הקלות. אמנם יש לבאר ע"פי הזוהר הקדוש שהסוכה היא צילא דמהמנותא ויש להבין למה נקראת צילא דמהמנותא. ונקדים מאמר הכתוב כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה כי הנה לשון סוכה יש לה ב' פירושים לשון סכך והגנה ולשון הבטה כמו שהכל סכין ביפי'. וכבר אמרנו למעלה שעל ידי קיום מצות סוכה האדם ממשיך על עצמו קדושות הז' מדות שנתדבקו בהם השבעה רועים שהמשיכו על ידן אור אלהותו יתברך לעולם וע"י זה נמשכין עליהם הה חסדים ונכללים בהיסוד והמלכות כוללת דכוללת שמקבלת מן היסוד. אמנם פתח שער העבודה לכל המצות. והיסוד העיקרי הוא אמונת אלהי עולם לידע בבירור ולהכיר בוראו ואת מי הוא עובד ולשם מי הוא עושה המצות ההם ודאיהו עקרא ושרשא דכולי עלמין ומסבב כולי עלמין ובתוך כל עלמין וממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מני' כל זה צריך לידע בבירור גמור כל הבא לעבוד ה' וזולת זה לא תתכן עבודתו והנה כבר אמרנו על נוסח הברכה שקבעו לנו אנשי כנסת הגדולה לומר אמת ואמונה חוק ולא יעבור שהוא בלתי מובן וביארנו שכשהאמת היא עם האמונה אז האמונה חוק ולא יעבור שכל עוד שיש באדם איזה שקר באיזה מדה או בדיבור או באיזה תנועה אי אפשר להשיג האמונה על בורי' וצריך להסיר ולבער מלבו כל בחי' שקר שיש בו וכל המסכים המבדילים בינו לבין קונו ולתקן כל מדותיו שיהיו בלי שום פני' דקה מן הדקה ואז יבוא לידי האמונה ושמעתי מהרב הקדוש האבדק"ק נשחיז זצוק"ל שע"י האמונה יוכל האדם להחיות מתים ולהפוך כסף לזהב ולשנות כל דרכי הטבע. וגם מי שיש לו אמונה האמיתית אינו מתירא משום דבר ולא יזיקנו שום דבר ואמונה הוא לשון אמון כמו ואהי' אצלו אמון שהוא לשון המשכה שע"י האמונה האדם ממשיך עליו נועם אור אלהותו יתברך. והנה מצות סוכה ביותר נקל לעשותה בלי פני' רק על צד אמונת ה' מחמת שאין במצותה רק הישיבה שאין בה מקום כ"כ לאיזה פני'. וגם אבותינו בצאתם ממצרים זכו לענני כבוד בזכות האמונה שהאמינו בה' ויצאו לארץ לא זרועה ולמדבר שמם בלתי מיושב וגם צידה לא עשו להם ולכן גם ה' שילם להם פעלם ומשכורתם וסבבם בענני כבוד לחופף עליהם מתום השמש ולשמרם מכל נזק ועי"כ המשיכו אור אלהותו יתברך עליהם ונתדבקו במדת אבותינו השבעה רועים שהי' ג"כ כל מגמתם להמשיך שכינתו יתברך בתחתונים ומפני זה זכו לשבעת ענני כבוד שהם כנגד השבעה רועים והמשיכו עליהם וכללו בעצמן כל החסדים הנשפעים על הכנ"י ועי"ז זכו לכל הניסים ולקבלת התורה. וזהו מאמר הכתוב כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך מלת כלולותיך לשון כללות שאני זוכר לכם החסדים הראשונים שכללתם בעצמכם כל החסדים הנכללים בהיסוד להשפיע אל המלכות שהיא כוללת דכוללת וזה נשפע עליכם מפני שהאמנתם בי והלכתם אחרי בארץ לא זרועה ולכן נקרא סוכה צילא דמהימנותא מפני שהיא מרמזת לסוכת ענני כבוד שהיו ישראל במדבר ע"י האמונה שהאמינו בה' וגם אנו מקבלים עלינו אמונת ה' ע"י הסוכה שאנו יוצאין מבתינו ונוה שאנן לסוכת עראי מחמת אמונת ה' כמו שעשו אבותינו שיצאו למדבר ארץ אשר לא עבר בה איש. ולכן נקראת סוכה לשון הבטה והתבוננית בדבר להתבונן על ידה באמונת אלהי עולם. וגם סוכה לשון סכך והגנה שהסוכה מגנת עליו מכל מיני מקטריגין ומכל רע. וגם לעתיד ינצלו ישראל על ידה מלהט היום הבא כמאמר הכתוב וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם ומטר כי ימטר על רשעים וכו' שגם לעתיד ינצלו ע"י הסוכה שהיא צילא דמהימנותא והסוכה תגין עליהם מחמת האמונה שהאמינו בה' בעולם הזה ועשו כל המצות מחמת אמונתם בו יתברך וקבלו עליהם עול מלכותו והמשיכו אלהותו עליהם ולכן לא יזיקו להם חום השמש ולהט יום הבא וינצלו מכל מיני פורעניות הנה גם באומות יש בהם אשר קיימו מהשבע מצות שלא היו מגלי עריות ושיפכי דמים אמנם אין במצות שלהם כלום אחרי שאין בלבם שום אמונה בה' ולא כוונו כלל לעשותם לשם המצוה על המצות ההם ולכן לעתיד לבוא השי"ת ינסה אותם במצות סוכה שהיא הצילא דמהמנותא להראותם שאין להם שום קיבול שכר על מצוותם אשר עשו מחמת שלא האמינו בה ולא כוונו לעשות לשם מצוה ולזה אמר להם הקב"ה מצוה קלה יש לי וסוכה שמה שהגם שאינה קלה מ"מ היא קלה לעשותה בלי פני' ועל צד אמונת השם יותר משארי מצות הנעשים על צד האמיתית ושאי אפשר לשום מצוה שתהיה נעשית על אמיתתה אם לא שתקדים להם האמונה והיא השער לעבודת השי"ת ועשית המצות ואין התחלה לשום מצוה זולתה ולכן אחר שיעשו הסוכה הקב"ה יוציא חמה מנרתיקה להראות להם שאין להם שום אמונה שאם היו מאמינים בהשם יתברך היו ניצולים מקידור חום השמש כמאמר הכתוב וסוכה תהיה וכו' ולמחסה ולמסתר מזרם וכו' ומחמת שאין להם אמונה לא תגין עליהם סוכתם וינזקו מהשמש ובעל כרחם ישמעו ויאמרו אמת שישראל עם הקדוש הם האוחזים במדת האמת והאמונה ואין לזרים אתם בשילום שכרם והבן.
א"י בגמרא הנ"ל יתנו עידיהן ויצדקו אלו ישראל וכו' דרש ר"ח בפ' וכו' לע"ל מביא הקב"ה ס"ת ומניחו בחיקו וכו' אמר להם הקב"ה מכם יבאו ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה כולה יבא נמרוד ויעיד באברהם וכו' אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה וכו' אלא אעפי"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכו' מיד כא"וא נוטל והולך ועושה סוכה וכו' והקב"ה מקדיר עליהם חמה וכו' וכא"וא מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר וכו' יש להבין דלכי הדרש הזה נראה מיותר בכתוב מאמרו ישמעו ויאמרו אמת שהרי די באמרו יתנו עידיהן שהאומות יעידו בעצמן שצדקו ישראל גם למה ינסה אותן במצות סוכה דווקא גם כבר הקשו ז"ל שהרי אין הקב"ה בא בטרוני' עם בריותיו הגם שתירצו משום דישראל נמי זמני דמשכא להו תקופת תמוז וכו' מ"מ הרי לא הקדיר עליהם החמה אמנם יראה לומר כי הנה ידוע שהסוכה נקראת צילא דמהמנותא ולהבין אמאי הוא צילא דמהמניתא הוא עפ"י מה שאמרו בזוהר הקדוש ע"פ בסכת תשבו שבעת ימים שרומז על השבעה רועים אושפיזין עילאין שיושבין בסוכה כשישראל מקיימים מצות סוכה והשבעה רועים הם המשיכו לעולם אמונת אלהותו ית"ש ע"י שהמליכוהו על כל תנועה ותנועה ועל כל דיבור ודיבור ועל כל מחשבה ומחשבה ועיקר השיגם אלהותו ית"ש שהשיגו היה ע"י שנתדבקו במדת אמת ונתרחקו מן השקר שלא יגעו בו אפילו כחוט השערה כי ח"ו שכשהאדם יוצא מן האמת אפילו כמלא נימא נתפס תיכף בשקר כי הקליפה היא תמיד לעומת הקדושה כקוף בפני אדם וכן מצינו שהעיד הכתוב על אהרן שהתהלך באמת כמו שנאמר תורת אמת היתה בפיהו וכן אברהם הוא יומא דאזיל עם כולו יומין וכולל בתוכו מדת כל אחד וגם הוא היה כהן לאל עליון והיתה לו מדת כ"א וכן ביעקב נאמר תתן אמת ליעקב שמדתו היא אמת וכן כ"א מהאבות הקדושים נתדבקו במדת האמת ולכן צריך לכווין בכל יום מימי הסוכות השם ס"ג כזה "יוד "הי "ואו "הי שעם המילוי שהיא ו'ד'י'א'ו'י' שהוא גימטר' ל"ז עולה בגימ' כמנין "סכך וצריך להמשיך השם ס"ג בכל אחד מהז' אבות שהם הז' מדות שז' פעמים ס"ג עולה בגימ' אמת וגם בשם ס"ג יש בו ג' יודין וא' שהוא שם א"ל שעילה במלואו "אלף "למד כמנין "הקף כנ"ל שהשם ס"ג הוא נשמת עולם הבינה שמקפת על היחוד זו"נ לבל תהיה בהם אחיזת החיצונים ואיתא בתיקונים שהם מרמזין על עדות אלהותו יתברך ע"ד הכתוב אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלקים ולכן הסוכה היא צילא דמהמנותא שהאמת והאמונה אחוזים זה בזה שע"י האמת האדם בא להאמונה וע"י הסוכה האדם מתדבק במדת האמת כנ"ל ובא ע"י זה לאמונה והנה הממשיך השקר לעולם הוא כנען וכמו שאמרו במס' פסחים בפ' ערבי פסחים שכנען צוה לבניו אל תדברו אמת ולכן נאמר וישמע הכנעני מלך ערד וכו' וילחם בישראל ואמרו ז"ל ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וביאור הדבר שהענני הכבוד היו בזכות אהרן שנתדבק באמת ולכן כשמת אהרן המגביר האמת נסתלקו ענני הכבוד אז רצה כנען להגביר השקר שלו והכנעני הוא עמלק וכמו שאמרו חז"ל ששינה לשוני ללשון כנען והוא מקור הטומאה ומפני זה לעתיד לבוא כששפת אמת תיכון לעד ואז יאמרו הגוים שגם הם רצונם להדבק בהאמת על כן יאמר להם הקב"ה כיון שרצונכם להדבק באמת לכו וקיימו מצות סוכה שהיא היא המרמזת על האמת והיא מצוה קלה שאין בה חסרון כיס רק שהיא להדבק באמת ולהתרחק מן השקר אמנם הגוים ההם שקר קבלו אבותיהם וימינם ימין שקר ונתדבקו כל ימיהם במדת כנען לכן יהיה להם החמת קשה להכילו כבחינת חמה מנרתיקה ולכן בע"כ יכירו וידעו ויכרחו להודות שזרע ישראל כולו זרע אמת שהם נתדבקו במדת אבותיהם הממשיכין האמת לעולם וזהו יתנו עידיהן ויצדקו ישמעו ויאמרו אמת שהם בעל כרחם יעידו על ישראל שקיימו את התורה וגם יכרחו להעיד שרק ישראל הם המקבלין האמת ומדבקים בו כל ימיהם ואין לזרים אתם בשילום שכרם כנ"ל.