Malbim on Leviticus, Vayikra 128

[הערה: איך דריש מן "את המנחה" ג' דרשות? לרבות המנחה עצמה, ולרבות כל המנחות, ולרבות מנחת חוטא? והקרבן אהרן כתב דיליף דרוש הג' מן מלת "את". ומלבד מה שמלת "את" באה כדרכה ולא מיותר, עדיין קשה איך דריש ב' דרשות. ובגמ' לא גריס מנין לרבות כל כל המנחות רק מנחת חוטא מנין]
והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה': הנה מה שכתב "אשר יעשה מאלה" צריך לדרוש שיתבאר (בסימן קל). אבל למה אומר "את המנחה"? היה לו לומר "והבאת את אשר יעשה מאלה.." שכן דרך להשמיט לרוב את השם המצורף אל מלת "אשר" כמו "והקריב את אשר לחטאת" (תחת "את העוף"), "לכל אשר יבטא האדם" (תחת "לכל דבר"). ועיין באילת השחר (כלל קלט). ומשיב (במשנה א) שיש לומר שצריך לכתוב שם "המנחה" לבל נטעה שיגיש הקומץ לבד, שלשון "אשר יעשה להשם" מורה על הקומץ הנקטר לה'. אולם על זה אינו צריך קרא דהא כבר באר (בפ' צו (ויקרא ו, ז)) "וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן" שהוא ההגשה. ושם מבואר שיגיש את כל המנחה. וזהו שאמר בספרא יכול אין לטעון הגשה אלא הקומץ? (רצה לומר אם תאמר כן אני משיב לך) תלמוד לומר מנחה – שכבר נאמר מנחה בפר' צו ואין מקום לטעות. ובאר שלכן אמר פה "והבאת את המנחה" שהוא לרבות כל המנחות, כי בפר' צו לא דבר רק מחמשת מיני מנחות דהא אמר (ויקרא ו, ח) "והרים ממנו בקומצו..ואת כל הלבונה" ולא דבר ממנחת חוטא שאין בה לבונה. ופה מרבה אף מנחת חוטא. ומה שאמר (במשנה ב) יכול אין לטעון הגשה אלא מנחת נדבה; מנחת חוטא מנין? הוא פירוש למה שכתב מנין לרבות את כל המנחות דהיינו שבא לרבות מנחת חוטא [כי מנחת כהן וכהן משיח הוא פלוגתא דר"י ור"ש ופה מדבר אליבא דכולי עלמא. ובגירסת הגמ' השמיט באמת בבא זו ד-מנין לרבות כל המנחות שהוא כפול באמת. ובמ"ש במנחות (שם ע"ב) לרבות שאר מנחות מנחת עכו"ם מנחת נשים – תראה ברש"י דלא גריס לה, ומפרש "שאר מנחות" מנחת חוטא. וכמ"ש התוס' שם עמוד א ד"ה מנחת חוטא, וכן עיקר.] ובאר בספרא (משנה ג-ו) שאין ללמוד מנחת חוטא במה מצינו ממנחת נדבה דיש לומר שאני מנחת נדבה דטעונה שמן ולבונה, ואין לעשות "יוכיח" ממנחת סוטה (דגם כן אין צריך שמן ולבונה וטעונה הגשה) דיש לומר דשאני מנחת סוטה דטעונה תנופה. ואין ללמד במה הצד ממנחת נדבה ומנחת סוטה, דיש לומר דשניהם שוו בעשיר כבעני, לא כן מנחת חוטא שרק העני מביא אותה. לכן צריך ריבויא דקרא.