והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה: הנה יש הבדל בין "הפך את עינו" ובין "כהה הנגע", שכהה הוא שנחלש מראיתו מאדמדם לאדום, ומירקרק לירוק. והפך את עינו הוא שנהפך למראה אחרת שזה גדר שורש הפך, שהוא מהפך אל הפך כמו "ושערה לא הפך לבן", "היהפך כושי עורו" – שהוא לצבע שהיא מין אחר. ופה התנה שדקוא אם לא הפך עינו ולא פשה, טמא – הא הפך עינו – טהור, והיינו אם שינה מראהו למין אחר כגון למראה לבן ושחור ותכלת. אמנם אם הפך מראה אדמדם למראה ירקרק כיון שגם עתה הוא נגע איני יודע מה יעשה לו, בזה פליגי ר' יהודה ורבנן. לדעת ר' יהודה גם זה בכלל "הפך את עינו" וטהור מנגע הקודמת, רק יראה בתחלה דהוה נגע חדש. ודעת חכמים ששני המראות הטמאות נקראים בשם "עינו" שהם כגוון אחד, ונקרא "לא הפך את עינו". והיה נכון להגיה בדברי חכמים "הפך טהור בכל מין שאינו מטמא לו" ושוב ראיתי בר"ש גריס הא מה אני מקיים "והנה לא הפך הנגע את עינו" – בכל מין שהוא מטמא לו, והוא גירסה נכונה שמפרש מ"ש "הפך את עינו" היינו שכל מין שהוא מטמא לו נקרא "עין הנגע", וכל שלא הפך מעין המטמא אל עין הטהור לא הפך את עינו. (ומ"ש הר"ש אא"כ כהה אינו נכון והיה לו לומר אא"כ הפך למראה טהור וזה מ"ש (במשנה ד דפרק יא דנגעים) נשתנה ופשה נשתנה ולא פשה כאילו לא נשתנה ר' יהודה אומר יראה בתחלה והיינו נשנתה מירקרק לאדמדם כפירוש הרא"ש והראב"ש ולשיטה זו אם לא הפך ולא פשה – טמא, וכל שכן הפך ופשה. ואם הפך למראה טהור – טהור, בין פשה בין לא פשה. ואם הפך ממראה טמא למראה טמא לחכמים כאילו לא נשתנה. ואם כהה הנגע זמ"ש אחר כך "והנה כהה הנגע..." והרמב"ם בפירוש המשנה יש לו פירוש אחר שעפ"י כתב שאם נשתנה מירקרק לאדמדם קורע מקום הנגע ופוטר את הבגד, ובהכרח היה לו גירסה אחרת בדברי הספרא, ואכמ"ל