וכבסו את אשר בו הנגע: ראינו שפעם מייחס הכיבוס אל הנגע כמ"ש (פסוק נה) "אחרי הכבס את הנגע" וכן (בפסוק נו) "והנה כהה הנגע אחרי הכבס אותו", ופעם מיוחס הכיבוס אל הבגד כמ"ש (בפסוק נח) "והבגד... אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית". ומבואר שבמקום שלא סר הנגע יחס הכיבוס אל הנגע, כי הבגד לא נתכבס באמת כי הכביסה לא יתיחס אל הדבר רק- או מצד הפעולה שמשפשף שם במים, -או מצד התכלית שנתכבס ויצאו ממנו הכתמים. וכיון שאינו מכבס את כל הבגד לא יצויר שייחס לו הכיבוס רק אם סר הנגע שאז נתכבס הבגד כולו ר"ל שיצא ממנו הכתם. ובזה מדבר בפסוק נח. אבל במקום שלא סר הנגע יחס הכיבוס אל הנגע מצד ששפשף שם במים, הגם שלא נתכבס באמת ולא יצא הכתם, שעל כן דבר בזה בבנין מורכב מן הפעל והתפעל כמו שהעירו המבארים כי התכבס רק למראה עינים, לא באמת (ועיין מ"ש בזה עוד לקמן סימן קעח). ופה באר היטב איכות הכיבוס שאם לא היה צריך לכבס רק את הנגע לבד היל"ל "וכבסו הנגע". ואם היה צריך לכבס כל הבגד היל"ל "וכבסו אותו" והיה מוסב על הבגד שנזכר תחלה. ובמ"ש "וכבסו את אשר בו הנגע" מציין המקום, שמבואר שיכבס הבגד אשר סביבות הנגע, וזה פירוש הספרא