1
נגע צרעת היא בשחין פרחה: מגדר פעל פרח שהעצם מתחיל להוציא פרחים שזה ראשון להפרותו כעין הזרע קודם הולד, כן תקדם הפרח אל יציאת הפרי, ולכן לא יצדק פעל "פרח" אל הולדת העצם עצמו רק על התחלת הפרתו כמו "צדיק כתמר יפרח", "יציץ ופרח ישראל" ר״ל יתרבה ויפרה עד ימלאו פני תבל תנובה, ולכן במקום שבא לשון פרח על הוצאת הדבר עצמו פי׳ חז״ל תמיד על הפשיון כמו במ״ש "בהק הוא פרח בעור" אמר (פ״י מ״א) יכול יטמא משום פשיון ת״ל "פרח טהור" ושם (פי״א מ״ב) "צרעת פורחת" – מלמד שהוא מטמא בפשיון, כי פורח היא שפורה ופושה (ובמקום שלא בא על הפשיון פרשוהו על המראה והצבע מענין "ציצים ופרחים" כמ״ש לקמן ס׳ קעז) וכן מ״ש פה "בשחין פרחה" פירשו על הפשיון ואמרו שתפס פעל פרחה ללמד שאין צרעת השחין פושה לעור הבשר רק לעור השחין ויש עוד לימוד במ״ש ואם תחתיה תעמד הבהרת ויתבאר (בס׳ קח)