אשר היא לכם לאכלה: אחר שאין הבדל בדין זה בין בהמה טהורה לטמאה (כמ"ש בסימן הקודם), היה לו לכתוב "וכי ימות מן הבהמה" שכולל טהורה וטמאה. ולמה הוסיף "אשר היא לכם לאכלה" לתת מקום לטעות? משיב דבא להביא בן שמונה, כי לשון "לאכלה" הוא דבר המוכן לאכל כמו שכתבנו בסימן הקודם, ובן שמונה מוכן לאכל בשחיטת אמו. וקמ"ל שאם לא ניתר בשחיטת אמו, שאז מת אף שנשחט (כי דומה כמת כיון שאין ראוי להתקיים) – אין שחיטתו מטהרת. ור"י וראב"ש מדמה ליה לטריפה ותנא קמא סבירא ליה שאין דומה לטריפה שיש במינה שחיטה. כן מסיק רבא בשבת (דף קלו.). ולפי זה תנא קמא סבירא ליה דבן שמונה מקרי יש במינו שחיטה והולך לשיטתו דכן אמר סתמא דספרא למעלה [משנה ג'], ור"י בר"י ור' אלעזר ב"ר שמעון סבירא להו כסתמא דמתניתין דחולין (דף עב:) דסבירא ליה דבן שמונה מקרי אין למינו שחיטה. וצריך עיון ששם (דף עד.) מקשה מברייתא דספרא על מתניתין ולא משני דפליגי תנאי בהכי.