1
ואם דל הוא: מבואר אצלינו שמלת "הוא" הנלוה אל השם יש בו דרוש תמיד, ולרוב בא למעט אחר. וכן אמר פה – אם המצורע הוא דל ובא להוציא אם הנודר דל והמצורע עשיר שיביא קרבן עשיר. ובערכין (דף יז) מפרש דעשיר שהדיר את העני פשיטא לרבנן שמביא קרבן עשרי כמו שבערכין אזלינן בתר הנודר, וכן עני המדיר את העני מביא קרבן עני. ועיקר קרא לעני שהדיר את העשיר שהוה אמינא שדינו כערכין דאזלינן בתר הנודר, מיעט "הוא" ולא נודריו. ורבי ס"ל דגם בערכין כן דאזלינן בתר חיובא דגברא ולא צריך קרא לעני שהדיר את העשיר, שגם בערכין מביא כעשיר, ועיקר המיעוט לעשיר שהדיר את העני – שבערכין אזלינן בתר חיובא דגברא ודינו כעני, ופה דינו כעשיר. ומ"ש היה עשיר והעני יתבאר (בסימן ע)