והתקדשתם והייתם קדושים: הקדושה היא ההתרוממות מכל ענינים השפלים והחומריים והנבזים והתדמות אל הרוחניים. ויש בזה מדרגות רבות: יש פורש מתאוות הבשר למאכלות אסורות שעל זה נאמר "והתקדשתם" בסוף שמיני. ויש הפורש מן העריות והמתקדש במעשה המצות שעל זה אמר "קדושים תהיו" בראש הפרשה, שכולל קדושת כל המצות וכדעת רבי בספרי שלח, ובסוף הפרשה סיים "והייתם לי קדושים" (ויקרא כ, כו) על קדושת עריות. ויש המתנשא על כל מחשבת און ומהאמין בהבלי העכו"ם באוב וידעוני ועניניהם ועל זה אמר פה "והתקדשתם" שבא אחרי אזהרת מולך ואוב וידעוני. ומ"ש "כי אני ה' אלקיכם" – אני דיין לפרע וכולי התבאר באורך בפר' אחרי (סימן קל). ומ"ש (במשנה ג) "ושמרתם את חקותי" שאר דקדוקי הפרשה מנין? כבר נאמר ונתבאר בפר' אחרי (סימן קמב). ומ"ש "אני ה' מקדשכם" – כשם שאני קדוש וכולי כן נאמר ונתבאר בפ' שמיני (סימן קע).