1
בתרומה הקדשים: יש לפרשו על תרומה ופירושו תרומה שהיא קדשים ונסמך המתואר על התואר כמו "בני שלשים" "מֵי הַמָרים". אך לפי זה שם "קדשים" מיותר שבכל מקום כתוב "תרומה" לבד. ויש לפרשו תרומה של קדשים והיינו חזה ושוק המורם מן הקדשים. אך היה די שיאמר "קדשים" לבד. ועל כן למדו חז"ל שכיון בין על תרומה ובין על חזה ושוק ולכן כתב לשון שיש בו שני המשמעות. ופירשו שצריך לכתוב שניהם כי יש לכל אחד קולה וחומרא: קדשי קדשים הותרו לזר בבמה או למשה בז' ימי המלואים כמ"ש למעלה (סימן ??) וזה קולתן. ויש להם חומרא שחייבים עליהם חטאת על פיגול ונותר וטמא. (ועי' ברש"י יבמות דף ע ד"ה שכן ובתוס' שם ד"ה מה, והבן).