1
כבר בארתי (ויקרא סימן יד) שלפעמים יקדים שם הנושא שאליו יתנו או יעשו דבר לפני הדבר הנתון והנעשה כמו "ויעש ה' לאדם ולאשתו כתנות עור". ולפעמים בהפך – "ויבן נח מזבח לה' ". וזה תלוי לפי מחשבת המדבר. שהדבר העיקרי במחשבתו קדום תמיד במאמר. ועל פי זה דייק ר' מאיר ממה שלא אמר "ונתן את הקדש לכהן", כיון שלפי דעתו מ"ש "את הקדש" בא לדייק דבר הראוי להיות קדש והיה לו להקדימו, מזה מבואר שלא נעשה קודש עד אחר הנתינה – "ונתן לכהן" ואחר כך הוא קדש. ור' אלעזר בר' שמעון סבירא ליה שעיקר הרבותא במה שכתב "ונתן לכהן" דאף שהוא קדש משעת הפרשה ויכול הכהן למחול אחר הפרשה, בכל זאת כשלא מחל מצוה לתתו לכהן. ודבר זה מובא בירושלמי (פרק ו דתרומות) ודלא כקרבן אהרן שפירש זה על תרומה כמו שהשיגו המ"ל (ריש פרק י מהל' תרומות).