1
אם משנת היובל יקדיש: ברייתא דספרא דבי רב אתיא כרב דאמר בערכין (דף כה) דהמקדיש שדהו בשנת היובל עצמה – קדושה ונותן חמשים. ומפרש דסבירא ליה "משנת היובל" ושנת היובל בכלל, דסבירא ליה כרבי שדעתו דכל מקום שאמר "מן..עד" שני הגבולים בכלל, כמו שבארנו בסדר תזריע (סימן פא). ואם כן כשאמר "משנת היובל" שנת היובל בכלל. וכבר הוכחתי (שם) שדעת ר' יהודה סתמא דספרא גם כן כרבי. ושם מקשה בשלמא לרב היינו דכתיב "ואם משנת היובל...ואם אחר היובל" אלא לשמואל מאי "אחר היובל"? אחר אחר. ולקמן במשנה ו' אמר "אחר היובל" – סמוך ליובל, כרב. וכן פירש ראב"ע "ואם משנת היובל", בעצם השנה. ובכל זאת, ממה שלא אמר "בשנת היובל", בב', הוכיחו דאסור להקדיש שדהו בשנת היובל, ולכן תפס "משנת" ללמד שאין לעשות כן לכתחלה.