העשירי יהיה קדש: ממה שלא אמר "העשירי יקדש" משמע שיהיה קדש מעצמו, אפילו לא קרא שמו. ודוקא אם הוא עשירי, לא אם נטל אחד מתוכם כמו שכתוב "לא יבקר בין טוב לרע". ור' יוסי בר' יהודה סבירא ליה קדש, ומפרש בבכורות (דף נח:) שלמד מתרומה שנטלת באומד ובמחשבה. ואמר (במשנה יב), מובא בבכורות (דף ס), שאם קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי וכולי – כולם קדושים דמשמע "העשירי יהיה קדש" כל שקרא שמו "עשירי", אף בטעות. ומשמע נמי כל אשר יעבר, אף העשירי, יהיה קדש, אף שקרא שמו "תשיעי". או יכול שאני מרבה אף שמיני וי"ב? משיב: כמו שהוא עצמו אינו מקדש אלא את הסמוך לו, שאין סמוך יותר מגופו; כן טעותו אינו מקדש רק הסמוך לו (שהוא תשיעי וי"א בלבד). ומ"ש במשנה ג' התשיעי נאכל במומו וי"א קרב שלמים כן למד בספרא ויקרא (סימן קנז) ממה שכתוב "אם מן הבקר הוא מקריב". ודעת ר' יהודה דטעות מעשר – תמורה הוי, ואין תמורה עושה תמורה. ור' מאיר סבירא ליה דאינו תמורה דהא תמורת מעשר אינו קרב והי"א קרב שלמים. ואם קרא לעשירי "עשירי" אין י"א מקודש כפי הכלל שאמר רבי שאם לא נעקר שם עשירי ממנו אין י"א מקודש. ולדעת רבי גם אם קרא לתשיעי תשיעי ולעשירי י"א – אין זה עקירת השם דיש לפרש מה שאמר י"א היינו העשירי הראשון, וכגון שיש לו עוד בהמות ודעתו למנות עוד עשירי שני, כן אומר בגמרא.