1
הרוב, באשר החריש איוב ולא ענה כל מאומה, וה' ידע כי עוד דברים בלבבו, א"ל, הלא מי שרב עם שדי אשר יסור, לאלוה מוכיח יעננה, אחר שתחלה יסר ה' אותך ביסורים ובכ"ז עמדת כנגדו לריב אתו ובקשת שיתוכח עמך פנים אל פנים, וא"כ עתה שנסתלקו היסורים ממך ואני רק אלוה מוכיח, שאני מתוכח עמך בדברים ובראיות בדרך הוכוח, כ"ש שראוי שיעננה, ומדוע החרשת עתה ולא ענית מענה: Though Job had voiced no reply to God’s oration, God knew that there were still things on his mind that he wanted to ask. During the debate with his companions, Job had shown little or no reticence despite his suffering and had spoken freely, demanding that God answer his suit. His health and vigor had now been restored him and so God calls upon him to speak up and express his thoughts.