1
ישכחהו, שהנערה אשר יפתה אותה לזנות עמה, אחרי שמלא בה תאותו ימאס בה ובוחר באחרת שמשקה אותה כוס עקרין לבל תלד ובל תכחש יופיה. והראשונה יושבת כאלמנה חיה שוממה ועצובה, וז"ש ישכחהו רחם מתקו רמה, ר"ל הנערה אשר פתה אותה במרמה וגלה ערותה (ע' באור המלות) ישכחהו אח"כ, כי עוד לא יזכר אצלו הרחם הזה, שאח"כ לא יבוא אליה עוד ושוכח אותה, ותשבר כעץ עולה, והעולה (שהיא הנערה הזאת עולת ימים אשר זנה עמה) תשבר כעץ שנשבר אחר שיבש ליחו, כי אז.