לכן. כי במענה הראשונה אמר שבהשגת האדם על ידי חושיו אינו משיג ידיעה שלימה באשר אינו משיג רק חיצונית הדברים כפי מה שהם פועלים על חושנו לא את אמתת הדברים כמו שהם בעצמותם. ולא נוכל להשיג השגות רוחניות הבלתי מושגות לחושים, עד שגם השכל במשפטיו הנלקחים מן הבחינה והנסיון א"א לו לשפוט על עניני האלהות ועל מה שאחר הטבע. ועל שטה זו לעג הרבה. לכן בבואו להשיב על שלות הרשעים עזב את שטתו, והתוכח אתו ע"פ הבחינה והנסיון אשר השיג בחושיו. וז"ש לכן שעיפי ישיבוני. שישיבו אותי מן השטה הקודמת. וישיבו לי תשובה אחרת ובעבור חושי בי. שבתשובה זו אני נמשך לפי השגת החושים אשר בי. לפי מראית העין ולפי הבחינה והנסיון שהשגתי ע"י החושים, ומבאר הטעם שחזר בו משטתו הקודמת שלא רצה לסמוך על השגת החושים. שזה מפני כי. Zophar first announces that he will no longer be basing his arguments on the quasi-Kantian epistemology he had put forward in the first round, having had it so rudely dismissed by Job. Instead, he will argue purely on the basis of observation and experience.